אחרי גירוש יהודי ספרד בשנת 1492, בספרד נותרו "נוצרים חדשים", כלומר יהודים שהתנצרו ושנאלצו לחיות תחת עיניה הפקוחות של האינקוויזיציה. רבים מהם רצו להימלט מספרד, ולכן משערים שאולי היו יהודים באוניותיו של כריסטופר קולומבוס שהפליגו באותם ימים אל מה שיכונה "העולם החדש".
שניים מאנשי המפתח במימון המסע היו היהודים לשעבר לואיס דה סנטאנגל וגבריאל סאנצ'ס. השניים אפילו קיבלו מכתב דיווח מקולומבוס כשחזר מהמסע.
קולומבוס היה בטוח שהגיע לשולי אסיה, ורק בהמשך התברר שעבור האירופאים הוא גילה את אמריקה. כך או כך, בעקבות הגילוי החשוב יצאו משלחות רבות ממדינות אירופה כדי ליישב את העולם החדש.
במקורות היהודיים אנחנו שומעים לראשונה על כל הדרמה הזאת ב-1586 ב"אגרת ארחות עולם", ספר גיאוגרפיה ואסטרונומיה של הרב אברהם פריצול. בפרק כ"ט מתואר מסעו של קולומבוס אל גילוי ארץ רחבה ויפה.
מתי מתפללים לגשם בברזיל?
בתחילה היו אלה בעיקר הספרדים והפורטוגזים שבאו לכבוש חלקי ארץ באזור מרכז ודרום אמריקה. בהמשך הגיעו מהגרים מיתר מדינות אירופה. בין המהגרים הראשונים היו יהודים.
וכשההלכה פגשה את חיי היומיום בעולם החדש, עלו שלל שאלות הלכתיות והמתיישבים שיגרו אותן לרבני אירופה. השאלה הראשונה שהודפסה הגיעה מקהילת רסיפה שבברזיל אל הרב חיים שבתאי, רבה של סלוניקי: לפי ההלכה, באירופה הגשומה מבקשים בתפילה בחודשי החורף את המילים "ותן טל ומטר לברכה". אבל באקלים הטרופי של ברזיל העונות הפוכות ועודף גשמים עלול להזיק. המתיישבים ביררו אם יוכלו להתפלל לגשמים בזמנים הרצויים להם. הרב השיב בחיוב לבקשתם. הסוגיה תוארה בספר תורת חיים (חלק ג' סימן ג') שהודפס בסלוניקי ב-1713:
"שלחו מתם מארץ רחוקה ממלכות בראזיל שהוא מקום רחוק מהקו השוה לצד דרום … שימות החמה להם מתשרי עד ניסן וימות הגשמים מניסן עד תשרי … שאם יהיו להם גשמים מתשרי עד ניסן הוא רע להם הרבה… רוצים לשנות סדר תפלה בענין…"
חגים יהודיים בלוח השנה של ג'מייקה
יהודים חיו ופעלו גם באיי הודו המערבית, המוכרים יותר בתור האיים הקאריביים, בים שבין אמריקה הצפונית לדרומית. האי ג'מייקה כבר היה אז מרכז סחר ימי בינלאומי חשוב, ועבור הסוחרים הדפיסו את The New Jamaica Almanack, ובו מידע שימושי לגבי תאריכים, ניווט ונסיעות. מכיוון שבין הסוחרים הימיים היו גם יהודים, בלוח השנה הזה צוינו בעברית משובשת שבתות וחגים כימים שלא ניתן לעבוד בהם מול היהודים. עוד על האלמנך המעניין הזה מ-1797 אפשר לקרוא כאן.
והספר הראשון בצפון אמריקה הוא…
לא רק שזה הספר הראשון שהודפס אי פעם בצפון אמריקה, אלא הוא גם הספר הראשון באמריקה שמופיעות בו מספר מילים בעברית: מדובר בתרגום לאנגלית של ספר תהילים. ב-1638 הובאו לקולוניה האנגלית במסצ'וסטס מכונת דפוס, נייר ואותיות, וב-1640 הודפס ספר התהילים. הספר מכונה Bay Psalm Book על שם המושבה Massachusetts Bay Colony. התרגום נכתב בחרוזים בידי צוות של 30 אנשי כנסייה שחילקו ביניהם את העבודה.
1,700 עותקים הודפסו מהספר, אך היום נותרו 11 בלבד.
מעניין לגלות שאחד המתרגמים של התהילים, ג'ון אליוט, תרגם בהמשך את כל התנ"ך לשפת ה-Natick, שפתם של השבטים האינדיאניים המקומיים.
דרשת הרב מחברון שהגיע לניופורט
השנה היא 1654. 23 יהודים מהגרים מברזיל לניו אמסטרדם (היום דרום מנהטן), האזור שבשליטת הולנד בחוף המזרחי של צפון אמריקה. כעבור 10 שנים כבר נכבש האזור בידי האנגלים. היהודים הללו בעצם היוו יסוד ליהדות ארצות הברית.
הקהילות היהודיות ממשיכות לנטוע שורשים ברחבי אמריקה, ואיתן נולד גם הדפוס היהודי, שצמח בהדרגה. 120 שנה אחרי הגירת 23 היהודים מברזיל לניו אמסטרדם, בחג השבועות של 1773 נשא הרב חיים יצחק קאריגל, יליד חברון, דרשה בבית הכנסת בניופורט (היום ברוד איילנד).
הוא נאם בספרדית מתובלת בעברית בנושאי צרות הגלות, נחמה והגאולה העתידה. כמה ימים לאחר מכן כתב הרב את דרשתו בספרדית, והיא תורגמה לאנגלית והודפסה. הדרשה הזו נחשבת לפרסום היהודי הראשון בצפון אמריקה.
יעברו עוד 40 שנה עד שיצא לאור פרסום יהודי בעברית – ואם הגיוני לשער שהוא יפורסם עבור המתיישבים היהודים, אז מתברר שההיסטוריה, כהרגלה מדי פעם, דווקא הפתיעה.
למי נועד התנ"ך העברי הראשון באמריקה?
התנ"ך העברי המלא הראשון שהודפס ביבשת אמריקה יצא לאור בפילדלפיה רק ב-1814. היו בו הקדמה והערות בלטינית אבל לא היה בו ניקוד, דבר שהקשה על הקוראים. שנה לאחר מכן עלתה יוזמה להדפיס תנ"ך מנוקד אך המוציאים לאור עצרו את הפרויקט באמצע ספר שמות.
ספרים אלו לא נועדו למתיישבים היהודים. היהודים הסתפקו בספרים שנשלחו מאירופה, ואם לא ידעו עברית – השתמשו בתרגום האנגלי הישן מ-1611, King James Bible.
אז אילו פרסומים יהודיים כן הודפסו באותן שנים עבור הציבור היהודי?
בקהילות היהודיות הצומחות בצפון אמריקה הוציאו לאור בתחילה פרסומים מקומיים מותאמים לצורכי הקהילה ומצומצמים למדי בהיקפם.
וכך הספר הראשון באותיות עבריות המיועד לציבור היהודי היה ספר תפילה קצר לרגל חנוכת בית הכנסת קהל קדוש שארית ישראל בניו יורק ב-1818. הספר כולל בעיקר פרקי תהילים וסדר התפילה.
היקפי הפרסומים היהודיים הלכו והתרחבו. יצחק ליסר היה מראשי קהילת מקווה ישראל בפילדלפיה. ב-1845 הוא הדפיס תרגום חדש לאנגלית של חמישה חומשי תורה, ותוך כמה שנים השלים את כל התנ"ך. ליסר, שהיגר מאירופה ב-1826, כבר הספיק לפרסם את ספרי דרשותיו. הוא תרגם ספרים רבים לאנגלית והקים את כתב העת החדשותי-חברתי היהודי הראשון באמריקה, The Occident.
מחזורים, הגדות וסידור קומפקטי למהגרים
כבר מאמצע המאה ה-18 התחילו להתפרסם באמריקה סידורים וספרי תפילה, אבל בתרגום לאנגלית. הראשון היה מחזור לתפילות ליל ראש השנה ויום כיפור משנת 1761. חמש שנים אחר כך תורגם לאנגלית והודפס בניו יורק סידור תפילות לשבת ולימים נוראים לפי מנהגי יהדות ספרד.
ההגדה של פסח הראשונה שהודפסה בצפון אמריקה עם תרגום לאנגלית לצד הטקסט בעברית יצאה לאור בניו יורק ב-1837. ההגדה פשוטה וללא איורים, והיא הדפסה מחדש של מהדורה שיצאה בלונדון ב-1794.
בהמשך הודפסו כמה מהדורות דומות של הגדה פשוטה עם איורים בודדים שנלקחו מהגדה של פסח דפוס אמסטרדם. ההגדה האמריקאית הראשונה עם תמונות מקוריות המבוססות על דברי חז"ל הודפסה ב-1878.
ספר תפילה מעניין במיוחד הוא "מנחה חדשה להולכי דרך ולעוברי ימים להנוסעים למדינת אמעריקא", שכל גובהו פחות מ-8 ס"מ. המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-1842, ושתי מהדורות נוספות יצאו ב-20 השנים הבאות. הוא הודפס בגרמניה וניתן כמתנת פרידה לאלפי המהגרים היהודים שהפליגו לאמריקה באותן שנים. ב-20 השנים האלה גדלה הקהילה היהודית בארצות הברית מ-15,000 איש ל-150,000.
מתי הגיע התלמוד לדפוס האמריקאי?
במחצית השנייה של המאה ה-19 תפוקת ההוצאה לאור היהודית באמריקה כבר כללה יותר ויותר תכנים מגוונים, לרבות פרשנות, הגות ותלמוד, ולא רק ספרי תפילה וחומשים.
ב-1860 יצא לאור הספר העברי המלא והמקורי הראשון שהודפס באמריקה. הספר, "אבני יהושע", שבו פירוש על פרקי אבות, נכתב בידי הרב יהושע פאלק מהעיירה קורניק (היום במערב פולין). בגלל ראשוניותו של הספר, הרב של הקהילה המקומית בניו יורק, הרב מוריס יעקב רפאל, אף הציע לרב פאלק לקרוא לספרו "ראשית ביכורים". אבל הרב פאלק סירב כדי שהשם יתאים לשמות ספרים אחרים שתכנן לפרסם, אולם ספרים אלו מעולם לא יצאו לאור.
חלק מהספרות היהודית של אותם ימים פורסמה בתגובה לאירועים אקטואליים. כך למשל ב-1866 טענה האגודה האמריקאית למניעת צער בעלי חיים שהשחיטה היהודית גורמת צער מיותר, טענה אנטישמית מוכרת. בתגובה לכך פרסם הרב אהרון צבי פרידמן ב-1875 את הספר "טוב טעם: במענה על השאלה … מדוע לא יוכשר בשר בהמה … לבני ישראל אך ורק ע"י שחיטה".
הניסיון הראשון להדפיס את התלמוד באמריקה נעשה ב-1887. הרב אברהם אליעזר אלפרשטיין פרסם את מסכת ביכורים מהתלמוד הירושלמי עם שלושה פירושים שונים שלו. מיכאל לוי רדקינסון הוציא את כל מסכתות התלמוד הבבלי בתרגום לאנגלית במשך עשור החל מ-1895. אבל המהדורה שלו התקבלה בביקורת שלילית כי הייתה גרסה מתוקצרת של התלמוד ולא תרגום מדויק מלא.
במלחמת העולם הראשונה הידלדל זרם הספרים מאירופה לאמריקה. לכן ב-1918 החלו לצלם ולהדפיס על אדמת אמריקה את ש"ס וילנה הפופולרי למרות שלא התקבל אישור מהמוציא לאור בווילנה. ב-1919 יצאו מסכת ברכות וסדר זרעים, ומשם נמשכה הדפסת הש"ס כולו.
עם בואם לאמריקה של פליטי הפוגרומים ממזרח אירופה בשנות השמונים של המאה ה-19, גדלו בדרמטיות כמות ומגוון הפרסומים היהודיים. ספרי קריאה, שירה, לימוד והגות בעברית ובאנגלית מילאו את מדפי הספרים של יהודי אמריקה – תהליך שנמשך עד היום. כך, בתוך כמה מאות שנים, עברה הספרייה היהודית באמריקה ממספר מצומצם של ספרים שהגיעו באוניות מאירופה לאחד ממרכזי ההוצאה לאור היהודית הגדולים בעולם.
