אינטרנט בעברית: הוראות הפעלה

20 שנה אחרי שהאינטרנט הישראלי פרץ לעולמנו דבר אחד ברור: אין לנו מושג איך הוא יראה בעוד 20 שנה

אמיר אורני | 07.05.18 |
Share

20 שנה של אינטרנט ישראלי ב-48 שניות. צפו בסרטון שהכנו

 

ממש בימים אלו, לרגל 20 שנה לאינטרנט הישראלי, השקנו בספרייה הלאומית אתר ייעודי שהוא מעין תערוכה וירטואלית הסוקרת חלק מהאתרים הראשונים שעלו בשפה העברית בעשרים שנה האחרונות לרשת האינטרנט והפכו אט אט, או חיש מהר, תלוי את מי שואלים, לחלק בלתי נפרד מחיינו.

מספיק מבט קצר בתערוכה שבאתר, בשביל לראות אילו תמורות חלו באופן שבו אנו צורכים את התוכן הדיגיטלי שלנו, אבל אולי כדאי שלפני כן נתחיל במעט נתונים ומספרים:

ב-1991 הוקם אתר האינטרנט הראשון ברשת האינטרנט העולמית וכשנה לאחר מכאן יצא לאוויר העולם דף האינטרנט הראשון אי פעם בעברית.

מאז ועד היום זרמו הרבה קילו-בייטים ברשת האינטרנט וב-2016 גוגל הודיעה שישנם למעלה מ 130 טריליון דפי אינטרנט במרחבי הרשת (טריליון זה מיליון פעמים מיליון למי שתהה).

נכון להיום, לפי אתר הסטטיסטיקות internetlivestats.com רשומים למעלה ממיליארד וחצי אתרי אינטרנט, ישנם יותר מ 3.5 מיליארד משתמשי אינטרנט, לפייסבוק יש למעלה משני מיליארד משתמשים ובמנוע החיפוש של גוגל מתבצעים כל שנייה כ-40,000 חיפושים.

אז אפשר להגיד היום, קצת יותר מעשרים שנה אחרי שהכול התחיל, שכנראה האינטרנט תפס. ובכל זאת, מעניין לקבל קצת פרספקטיבה, איך הכול החל אצלנו בישראל ומה בעצם היה כאן בראשית ימי האינטרנט העברי.

 

אינטרנט בכחול לבן

נתחיל בשאלה, האם כולם אימצו אל חיקם את הטכנולוגיה החדשה ושלל האפשרויות שהיא מציעה. בחיפוש בסיסי באוסף האפמרה באתר הספרייה הלאומית אפשר לראות שאמנם ישנם דברים שמשתנים במהירות אבל בה בעת ישנם דברים שכמעט לא משתנים כלל. כמו היום גם אז, החברה החרדית התנגדה בצורה נחרצת לאינטרנט, והתייחסה אליה כסכנה גדולה, שלא לומר מגיפה, המאיימת על קיומו של העם היהודי השוכן בציון.

 

 

ובכל זאת הרוב המכריע של הציבור בסופו של דבר אימץ את האינטרנט בזרועות פתוחות, וכלל ידוע הוא שבמקום שיש ביקוש, ישנו גם היצע, ואכן מספר אתרי האינטרנט הלך וגדל במהירות ואתו גם מספר משתמשי האינטרנט.

נכון ל-2017, ע"פ דוח שהוציאה חברת בזק, ישנם 6.6 מיליון משתמשי אינטרנט בישראל, וכמו שאנחנו יודעים, היום ניתן לצרוך כמעט הכול באינטרנט, בכל אספקט של חיינו, החל משידורי וידאו וטלוויזיה, דרך קניות, תרבות פנאי ועד מציאת בן או בת זוג.

אבל לא תמיד כך היו פני הדברים.

בתחילת דרכה הייתה האינטרנט הרבה יותר דלה וחד ממדית מכפי שהיא היום. אז למה שימשה בעיקר האינטרנט בישראל בתחילת דרכה ?

כמו שניתן לראות באתר התערוכה, רוב האתרים בתחילת דרכם שימשו כמעין לוחות מודעות להעברת אינפורמציה. זוהי למעשה הגרסה הראשונה של האינטרנט, שהמידע בה היה בעיקר חד כיווני ומופנה על ידי יצרני התוכן אל הגולשים.

 

נטקינג, "אתר האתרים הישראלי", 1996

 

עברו עוד כמה שנים טובות עד שתהליך זה הפך להיות דו כיווני ואפשר אינטראקציה עם הגולשים, כך שהם לא רק צורכים את התוכן אלא גם מייצרים אותו בעצמם, אבל זה כאמור יקרה רק בהמשך הדרך.

היום בכל אופן לרובנו המכריע האינטרנט נתפס ככלי בסיסי ויומיומי לביצוע אין ספור פעולות שגרתיות, אך בתחילת הדרך הציבור הרחב היה צריך להבין לשם מה בכלל צריך את זה ולמה משמשים כל אותם אתרים שהחלו לצוץ במרחב הווירטואלי החדש כפטריות אחרי הגשם.

בדיוק משום כך יצא לאור בשנת 2000 הספר שנשא את הכותרת 'תפוז – מדריך האינטרנט הישראלי' ובתיאור על הכריכה היה כתוב 'כל המידע לגולש ולגולשת העבריים', וכשמו כן הוא, הספר הציע סקירה מקיפה על מה היא בעצם רשת האינטרנט ואלו שימושים ניתן לעשות בה ובאתרים המאכלסים אותה. כל אותן פעולות שהיום נראות לנו כה טריוויאליות נתפסו אז כסוג של פלא טכנולוגי בלתי מוסבר ולכן היה צורך בין היתר בספרות מקצועית מודפסת לעזור לציבור הרחב לעכל את המפכה שמתרחשת ממש לנגד עיניו.

 

 

האבולוציה של האינטרנט

ומה עוד אנחנו יכולים ללמוד מצפייה באתרים שקמו לפני 20 שנה?

ובכן, אנחנו יכולים לראות שחלק מהאתרים הראשונים שקמו, היו פעילים למשך כמה שנים, ובשלב מסוים נסגרו, לצד כאלו שמחזיקים מעמד עד היום.

 

הגרסה הראשונה של וואלה באמצע שנות ה-90

 

הסיבות לסגירתם של חלק מהאתרים הן מגוונות, בין אם זה כי הם הפסיקו להיות רלוונטיים, בין אם זה כי הם לא שרדו את השתנות הטכנולוגיה המהירה ובין אם זה כי הם פשוט הקדימו את זמנם.

יתרה מכך, ישנם לא מעט אתרים מהתחום המוכר כיום כתחום הרשתות החברתיות (ובזמנו היו מוכרים כאתרי קהילה, פורומים או בלוגים) שעל אף שהיו מצליחים מאוד בזמנם, נאלצו להיסגר בשלב מסוים לאחר שהרשת החברתית פייסבוק באה לאוויר העולם וכמו הוריקן דיגיטלי, מחקה כמעט את כל האתרים שעסקו בתחומי פעילותה, הן בארץ והן בחו"ל.

 

ישרא-בלוג. שילם את המחיר על הפריצה של פייסבוק

ויחד עם זאת כאמור, לא מעט אתרים שהיו קיימים אז, ממשיכים במלוא עוזם גם היום, כאשר הם משכללים ומתאימים את עצמם, גם מבחינת המראה וגם מבחינת תפקודם, לזירה המקוונת בה הם פועלים.

ומה צפוי לנו בעוד 20 שנה?

ובכן, מכיוון שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִי ולא לינארי, יהיה קשה מאוד לדעת עד להיכן היא תרחיק לכת ובאיזה אופן אנשים יעשו בה שימוש בעוד 20 שנה, אבל מה שבטוח הוא שאצלנו כאן בספרייה הלאומית יהיה מישהו בכדי לשמר את זה – ולכתוב על זה.

 

בואו לבקר בתערוכה הווירטואלית שלנו: 
מסע בזמן: 20 שנה של אינטרנט ישראלי

אמיר אורני

אמיר אורני, מנהל השיווק של הספרייה הלאומית. בשבילו שיווק הוא גם מקצוע וגם תחביב, נשוי ואב לאיתמר, נעמי ואדווה. מוטו בחיים: לא מאמין באמונות תפלות – זה מביא מזל רע...

לכתבות נוספות של אמיר אורני >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו