ילדים כותבים לרב-אלוף יצחק רבין

"בראשית מכתבי אשאל לשלומך, מה המצב אצליך? והאם אתה מתרגש?"

חן מלול
28.10.2020

החרדה הייתה איומה והניצחון היה אדיר. בששת ימי המלחמה מדינת ישראל יותר משילשה את שטחה. בארכיון העיתונאית, הסופרת והמתרגמת רות בונדי, שמור תיק ארכיוני מעניין החושף את יחסם של ילדי ישראל לניצחון במלחמת ששת הימים. הנסיבות שבהן הגיעו המכתבים שכתבו ילדי ישראל לרמטכ"ל יצחק רבין אל ארכיונה של בונדי אינן ידועות לנו. מרבית המכתבים נכתבו בחודש יוני, החודש שבו התקיימה מלחמת ששת הימים.

ללא יוצא מן הכלל משקפים המכתבים את אסירות התודה של ילדי ישראל לרמטכ"ל רבין ולחיילי צה"ל שבפיקודו, הנזכרים כאמיצים וכגיבורים לכל אורך ההתכתבות. למכתבים של תלמידי הכיתות הנמוכות מצורף לרוב גם ציור או שניים, מראות מדומיינים של הניצחון הישראלי על האויב. לרבים מהמכתבים שמורה בארכיון תשובת מזכיר הפיקוד העליון רב-סרן מרדכי שריג או ראש לשכת הרמטכ"ל סגן אלוף רפאל אפרת. רמז לחשיבות שייחס צה"ל למכתבי הילדים.

 

חלק מהמכתבים חוברו בבתי הספר בהנחיית המורה; זאת אנו למדים מהעובדה שכמה כיתות שלחו לרמטכ"ל צרור מכתבים. תלמידות ותלמידי כיתה ו' 2 של בית הספר "מעפילים" בלוד, למשל, הביעו במכתביהם המרגשים את החשש של כל אזרחי ישראל ערב המלחמה. כך כתבה התלמידה רחל שבקה בת ה-12, "אני הייתי בטוחה כי נפסיד כי היינו מעטים מול רבים במלחמה זו".

אם לשפוט מהתאריכים של שאר מכתבי חבריה, כתבה רבקה את המכתב כשהמלחמה עצמה טרם הוכרעה סופית, בתאריך ה-9 ביוני, יום לפני סוף המלחמה. עוד בטרם הסתיימה המלחמה כבר ניתן להבחין באופוריית הניצחון ובייחוד בתחושה שהשטחים החדשים שכבש צה"ל הם שטחי מולדת. "הרוחנו והגדלנו את ארצנו", כתבה רבקה בת ה-12. מסר שניתן לשמוע ממכתבים רבים אחרים.

 

ההתלהבות מכיבושי צה"ל לא פסחה אפילו על התלמידים הצעירים ביותר, ובמכתבה של יפה ישראל מכיתה ב'3 בביה"ס יד יצחק (שם העיר לא צוין) היא מביעה תקווה ש"לא נחזיר את המקומות שכבשנו" ולאחריה רשימה מפורטת של כמה מהם: "הרמה הסורית, הגדה המערבית, העיר העתיקה, חברון, שכם ובית לחם". עוד הוסיפה יפה דאגה בשלום הפצועים במלחמה.

 

פני גולדשטיין מלוד הפליגה בדמיונה וייחלה לרמטכ"ל "שנתראה בקהיר, ובדמשק, בעזה ובפורט סעיד… בניצחון מלא". בתחתית המכתב ציירה טנק ומסביבו פרחים.

 

עם ההתארגנות בכיתות, אפשר לזהות גם לא מעט יוזמות עצמאיות של ילדים שהחליטו לשלוח בעצמם מכתב תודה לרמטכ"ל ודרכו לכל צה"ל. שמואל צבע מגבעת אולגה כתב לרמטכ"ל מכתב מפורט המביע בקיאות מרשימה במהלכי המלחמה. המכתב מסתיים בתקווה לשלום, ולא למלחמה נוספת.

 

עם המכתב צירף שמואל את מילות השיר "ירושלים של זהב" לנעמי שמר, ונוסף על כך, ציור מרשים של ישראל כאייל המטפס על רוסיה וארצות ערב.

 

והיו ילדים, כמו אמיר בן ה-6, שהחליטו לתרום את חסכונותיהם הצנועים, חסכונות של ילד, לחיילי צה"ל:

רמטכ"ל יקר!

אני אמיר רבהון, בן 6, שמח להעביר לך את כל הכסף שאספתי בקופתי למאמץ הבטחוני של מדינתנו.

בקופתי אספתי 16.78 ל"י (לירות ישראליות), אני מבקש ממך לקבל סכום זה כתרומה למען חילינו היקרים.

הרבה נשיקות

אמיר רבהון

 

בתגובה לא אופיינית לטון התמציתי שהתרגלנו אליו בתשובות חזרה מלשכת הרמטכ"ל, כתב סגן אלוף רפאל אפרת לאמיר:

אמיר היקר,

ראש המטה הכללי קבל את מכתבך ושמח מאוד.

מעשיך יכול לשמש מופת לכל ילדי ישראל ואשרי המדינה שזכתה לילדים כה מסורים ולהורים אשר מחנכים ילדיהם בדרך זו.

קבל נא, אמיר חביבי, את תודת הרמטכ"ל ושי צנוע למזכרת.

 

 

בתיק הארכיוני שנמצא בארכיון רות בונדי שמורים כ-50 מכתבים, אך ברור שלא מדובר בכל המכתבים שנשלחו לרמטכ"ל.

 

מזהים את כותבי המכתבים? אולי מדובר בכם בכלל? נשמח לשמוע מכם. אנא צרו איתנו קשר במייל: chen.malul@nli.org.il

 

לסיום, הצצה למכתבים נוספים ששלחו ילדי ישראל ליצחק רבין:

 

 

 

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation