חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה

פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים

Theilhaber-715

תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית

פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הביא לגיוסם של מאות אלפי צעירים לשירות בצבא הגרמני. הגיוס חל על כל צעיר כשיר, לרבות אזרחיה היהודים של גרמניה – שרובם לקחו על עצמם את חובתם הצבאית באותה התלהבות כמו שאר האוכלוסייה. רופאים יהודים בגיל המתאים גויסו לשירות גם הם, במסגרת חיל הרפואה. הם היו לרופאים צבאיים בבתי החולים הרבים שהוקמו כדי להתמודד עם מספרם המאמיר של החיילים הפצועים שנזקקו לטיפול בעקבות הקרבות הקשים ב'המלחמה הגדולה'.

פליקס א' טיילהבר (1887–1956) היה רופא יהודי צעיר שלמד רפואה בברלין ובמינכן. בתקופת לימודיו התעניין טיילהבר בציונות ואף שקל לעלות לארץ ישראל. ואולם, פרוץ המלחמה מנע ממנו לממש את תוכניתו. הוא נענה לקריאה להתגייס ושירת את ארצו בתור רופא בכמה בתי חולים צבאיים. פליקס הוצב בעיקר בפולין, אבל נראה ששירת גם בחזית המערבית, בבלגיה. לפני שירותו בצבא הגרמני הוא שירת בתפקיד דומה בצבא הטורקי, בבלקנים.

 

Felix A. Theilhaber
פליקס א' טיילהבר

 

במלחמת העולם הראשונה חווה פליקס את אכזריותה האינטנסיבית של מלחמה כוללת. הסיבה לכך הייתה מספרם העצום של החיילים הפצועים שבהם טיפל, אבל התרבותם המהירה של האשמות אנטישמיות בתוך הצבא הגרמני לימדו אותו פן נוסף בזוועות המלחמה. טיילהבר האמין עמוקות כי היהודים הם אזרחים שווים בגרמניה, ומסיבה זו כתב ספר על חוויותיהם של טייסי קרב יהודים בחיל האוויר הגרמני, שהוקם זמן קצר קודם לכן.

טיילהבר חשב שתרומתם של יהודים ליחידת עילית כזאת תעיד היטב על מסירותם של לוחמים יהודים לגרמניה.

 

Felix A. Theilhaber
חיילים יהודים בארוחת חג במהלך מלחמת העולם הראשונה

 

במאמציו לאתר נתונים, חיפש טיילהבר טייסים ולוחמים שאיישו מטוסי קרב בשנים 1914–1918. הטייסים תקשרו עם פליקס באמצעות מכתבים שבהם תארו את חוויותיהם במלחמה ואף הוסיפו צילומים שהמחישו את סיפוריהם. את אחד מהמכתבים שלח פריץ בקהרט שהיה לא רק טייס קרב מהולל אלא גם זכה לעיטור הכבוד הגבוה ביותר שניתן בצבא הגרמני, מסדר בית הוהנצולרן. רצה הגורל, ובקהרט שירת באותה טייסת עם הרמן גרינג, שלימים היה מבכירי הנאצים ומפקד ה'לופטוואפה', חיל האוויר הגרמני, במלחמת העולם השנייה. סימלה של הטייסת היה צלב הקרס, וגם מטוסו של בקהרט נשא את הסמל. תמונה זו מעטרת את כריכת ספרו של טיילהבר על אודות טייסי הקרב היהודים שראה אור בשתי מהדורות בשנות העשרים של המאה הקודמת.

 

Jüdische Flieger im Weltkrieg
כריכת הספר טייסים יהודים במלחמת העולם הראשונה (Jüdische Flieger im Weltkrieg) מאת מאת פליקס א' טיילהבר

 

למזכרת אישית מימי המלחמה, אסף טיילהבר צילומים שאת חלקם ייתכן שאפילו צילם בעצמו. התמונות מתעדות את חיי היום-יום בבתי החולים הצבאיים שבהם עבד, אבל פליקס בחר גם נופים מהחזית המזרחית בפולין וברוסיה, ומהחזית המערבית בבלגיה. תמונות העיר לֵוֶון (Leuven) מתעדות את ההרס הגדול שגרמו הפגזות הארטילריה מגרמניה לעיר, שגונו לאחר מכן בידי גופים בינלאומיים רבים בהיותן שימוש בלתי סביר בכוח נגד מדינה שהכריזה על ניטרליות.

לוון

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן
תמונות מהריסות העיר לוון

אלבום התמונות הנבחרות היה ברשות בנו של פליקס טיילהבר, מר עדין טיילהבר-טלבר, שתרם את רכושו של אביו לספרייה הלאומית בשנים 2013–2014, כמה חודשים לפני מותו.

נוסף על כך, חיבר פליקס טיילהבר ספרי לימוד בנושאי רפואה ודמוגרפיה. מחקרו התמקד באוכלוסייה היהודית בגרמניה, והוא אף חזה את הידלדלותה בשל שיעורי ילודה נמוכים, נישואי תערובת והתבוללות. הפתרון שהציע טיילהבר היה ייסודה של מדינה יהודית.

בדומה לרבים אחרים, עלה פליקס לארץ רק בשנת 1935, אחרי שרישיונו הרפואי נשלל ממנו בגרמניה בגלל יהדותו. אחרי שהגיע לארץ ישראל ייסד טיילהבר, עם רופאים נוספים ממוצא גרמני, את קופת החולים 'מכבי', שהיא כיום אחת מקופות החולים הגדולות במדינה, וקידם מוּדעוּת לחשיבותה של פעילות גופנית.

"שמעתי שגרמניה נכנעה. בערב הלכתי לכיכר ציון, שם ראינו רק חיילים שתויים"

כשבנו בחזית, כותב שמואל הוגו ברגמן ביומנו האישי על הימים שעוברים על היישוב בארץ עם היוודע דבר הניצחון על גרמניה הנאצית.

חגיגות יום הניצחון בתל אביב, 1945. צילום: מוזיאון ארץ ישראל

2 במאי: הבוקר החדשות על מות היטלר, שחלפו ללא רושם מכמה סיבות: כיוון שלא מאמינים בהן, או כיוון שהיו מוכנים להן, או כיוון שאחרי כול מה שקרה ושנשאר כרעל בנשמות, מות האחראי הראשי כבר אינו משמעותי. אין שמחה באוויר בשעת ניצחון זה, כמו שלא הייתה התלהבות בתחילת המלחמה. 

 

​בתום חמש שנים ושמונה חודשים, עם כניעת גרמניה ללא תנאי ב-8 במאי 1945, הסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה. המלחמה הזו הייתה ההרסנית והאכזרית ביותר בתולדות האנושות: יותר מ-60 מדינות היו מעורבות בה, כ-110 מיליון חיילים השתתפו בה ומעריכים שהיא גבתה כ-60 מיליון קורבנות, ביניהם שישה מיליון יהודים, קורבנות השואה. שטחים גדולים, ערים וכפרים שלמים ברחבי אירופה נחרבו ומיליוני אנשים איבדו את בתיהם.

חגיגות יום הניצחון בתל אביב, 1945. צילום: מוזיאון ארץ ישראל

 

5 במאי: שני מכתבים מאורי [אחד מבניו של ברגמן], ובהם הוא דיווח על מפגשו עם שבויים גרמניים. הם בני אדם כמו כולם. האם הוא יכול לתת לאחד מהם סכין כדי שהלה יוכל לפתוח קופסת סרדינים? לתת לו סיגריות? הוא כתב על החיילים היהודיים שהעדיפו להילחם עד הסוף, כדי שלא ייאלצו לעשות שבויים והוא שאל מה דעתי על כך. אתמול כתבתי לו. – איזה ימים עוברים עלינו! אתמול שמעתי ברדיו כתבה על כניעת הגרמנים בהולנד, בדנמרק ובצפון-מערב גרמניה. לאחר מכן השמיעו את פסוק תהילים קכ"ו: היינו כחולמים. 

 

המלחמה כמעט לא פגעה ישירות בארץ ישראל ובתושביה, מלבד ההפצצה האיטלקית על תל אביב בספטמבר 1940. סכנה גדולה יותר הייתה הנוכחות של יחידות גרמניות גדולות בצפון אפריקה תחת הפיקוד של הגנרל ארווין רומל, אך תבוסתו בנובמבר 1942 בקרבות עם הכוחות הבריטיים, שמה קץ לסכנת הכיבוש של ארץ ישראל על ידי הנאצים.

 

6 במאי: […] כאשר [יצחק ארנסט] נבנצל אמר לי ששמע ברדיו שיכריזו על יום הניצחון תוך יום או יומיים, ניצלתי את ההזדמנות להגיד לו כמה מלים על הפסימיות ששולטת בנו, שמונעת כל שמחה כמו זו של הכתבה של פיכמן ב"דבר" ושל התפילה [בפסוק תהילים] קכ"ו.

 

למרות המצב הזה, רבים מתושבי הארץ היו מעורבים באופנים שונים במאורעות המלחמה: כפליטים מאירופה, כחיילים בבריגדה היהודית (כחלק של צבא בריטניה) או כקרובי משפחה ליהודי אירופה שנתקלו במעשיהם האכזריים של הגרמנים במסגרת "פיתרון שאלת היהודים" ותכנית ההשמדה השיטתית.

 

7 במאי 1945: תשבחו את אלוהים!!!

 

הפילוסוף שמואל הוגו ברגמן (1975-1883), יליד פראג, עלה ארצה עוד בשנת 1920. במהלך 15 שנים ניהל את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, היום הספרייה הלאומית. משנת 1935 שימש פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.


עובדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, קיץ 1935. בשורה הראשונה, רביעי מימין, יושב הוגו ברגמן

 

כמו רבים מבני דורו, גם ברגמן כתב יומנים ובהם תיעד עניינים אישיים, אך גם התייחס להתפתחויות פוליטיות ולאירועים כלליים. את יומניו כתב ברגמן בגרמנית, אך השתמש בשיטת הקצרנות, כלומר בכתב מקוצר שהיה בשימוש רחב באותם ימים בקרב דוברי גרמנית וגם בשפות אחרות. הכתיבה בקצרנות אפשרה כתיבה מהירה מאוד, אך כיום כתב זה נהפך לסוג של כתב סתר, כיוון שאנו יודעים אך בקושי כיצד לקרוא את הכתוב בו. למרבה המזל, אלמנתו של שמואל הוגו ברגמן, אֶשה, ויחד אתה מספר אנשים אחרים, פענחו את יומניו והעתיקו את הטקסטים לכתב גרמני רגיל.

העמוד של ה-5 עד ה-9 במאי 1945 מיומנו האישי של ברגמן

 

מבחר מהיומנים יצא לאור בשנת 1985 בגרמניה. היומנים המקוריים נמצאים, יחד עם עיזבונו המדעי, במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית.

 

8 ו-9 במאי: יומיים של חגיגות השלום. ב-7/5 בבוקר הרצאתו של סיר רונלד דוידסון על הבעיות באנגליה לאחר המלחמה. בדרך לשם שמעתי שגרמניה נכנעה. בערב אצל [דוד וורנר] סנטור במהלך הישיבה בשעה 9.30 התברר שהסתיימו שיחות הכניעה ושהכריזו על ימי שלום בתאריכים 8 ו-9 במאי. מאוחר בערב הלכתי עם אשה ל[כיכר] ציון, שם ראינו רק חיילים שתויים.

 

כתבות נוספות:

עיתונות היסטורית: כשהיטלר הפך לבדיחה

הילד שניצל מהתופת לומד עברית בפעם הראשונה

הביקור הסודי של אדולף אייכמן בארץ ישראל

איירין הרנד: האישה שיצאה כנגד היטלר

 

פאוסט – יוהן וולפגנג פון גתה

יהודים דוברי גרמנית התלהבו מ"פאוסט" כמו שאר דוברי גרמנית. במסגרת "העלייה החמישית", עולי גרמניה סחבו אתם לעתים קרובות את הכרכים של כתבי גתה בדרכם ארצה, ובכך ניסו לשמר מעט מן המולדת האבודה, לפחות ברמה תרבותית-לשונית

מתוך כריכת הספר של תרגום "פאוסט" לעברית

יוהן וולפגנג פון גתה (1832-1749) נחשב גם היום לאחד המשוררים הבולטים בתולדות הספרות הגרמנית. מקובל לכנות את גתה "המשורר הלאומי" של העם הגרמני, ובמשך דורות כל התלמידים בבתי הספר הגרמניים פגשו את יצירותיו של גתה בשלב כלשהו במהלך לימודיהם. בבתים רבים עמדו מהדורות פשוטות או מפוארות של יצירות גתה, ועד לא מזמן רבים ידעו לדקלם בעל-פה שירים ובלדות של המשורר הדגול. לשמו של גתה קשורה בקשר הדוק שמה של העיר הקטנה וויימר, שבה חי ופעל רוב חייו. ישיבתו בה של המשורר – שהיה גם משפטן, מדינאי ומנהל התיאטרון המקומי – ויחסי החברות שלו עם דמות מרכזית נוספת של הספרות הגרמנית באותה העיר – פרידריך פון שילר – העניקו לעיר וויימר את התואר "בירת הקלסיקה הגרמנית".

פורטרט של יוהן וולפגנג פון גתה

היצירה המפורסמת ביותר של גתה היא המחזה "פאוסט". גתה אמנם רכש לעצמו שם כמשורר גדול כבר בשנות חייו – אז בעיקר בזכות הרומן "ורתר" – אך תהילתו שנשתמרה עד עצם ימינו נובעת מהיצירה המונומנטלית "פאוסט". המשורר עבד על המחזה במשך יותר מ-60 שנה, פרסם אותה בגרסאות שונות ובסופו של דבר חילק אותה לשני חלקים. החלק הראשון נחשב ל"נגיש" יותר מהחלק השני. ואכן, חלקו הראשון של "פאוסט" עלה על הבמה מאות אם לא אלפי פעמים, ואילו החלק השני הופק הרבה פחות, וזאת עקב תוכנו המורכב. עד היום נהוג להעלות את המחזה (עדיין בעיקר את החלק הראשון), וגם נעשו סרטים שמתבססים על עלילתו המפורסמת.

דף השער של מהדורת "פאוסט" הכוללת את שני החלקים, פריס 1840

הדמות המרכזית במחזה היא מלומד במחצית השנייה של חייו: היינריך פאוסט. דמותו של פאוסט מתבססת על דמות היסטורית בשם יוהן גיאורג פאוסט, שהיה אלכימאי, אסטרולוג וחוזה עתידות מהמאה ה-16, שייחסו לו כוחות אפלים וקשרים עם השטן. קישור אגדי זה הוביל את גתה, ככל הנראה, לאלמנט המרכזי בסיפורו של פאוסט, והוא הברית בין המלומד לשטן עצמו. נקודת המוצא לברית היא התסכול של המלומד החש את גילו המתקדם; הוא אינו מצליח עוד לרדת לעומקם של היבטים בתחומי הפילוסופיה והטבע, ומתקשה להבין קשרים חדשים בתחומים הללו. יתר על כן, ישנו פן נוסף ברגש התסכול שהוא חש: לצד השאיפה הבלתי פוסקת לידע הפוגשת את גבולותיה, ניצב כישלונו של המלומד ליהנות מהחיים בכל המובנים. במצב זה פוגש פאוסט את השטן, שרודף באופן מתמיד אחרי נשמות אדם. פאוסט מסכים להצעתו של השטן לכרות ברית: תמורת הכרה של העולם, רכישת ידע והבנה עמוקים יותר ונהנתנות כאיש צעיר ויפה, פאוסט מבטיח לשטן את נשמתו – במידה ויהיה מרוצה ממה שיחווה, ואף יגיע לסיפוק מלא. בחלק הראשון של המחזה פוגש פאוסט את חיי הרגש והנשמה בדמותה של בחורה צעירה ויפה בשם מרגרתה. הקשר אליה נגמר באסון מבחינתה, שכן היא רוצחת את הילד שנולד לה מהקשר עם פאוסט ומאבדת את שפיותה בבית הכלא. מכאן ברור מדוע הגדיר גתה את המחזה "טרגדיה": כיוון שגיבור הסיפור אינו מגיע לפתרון בעיותיו, ונגרם נזק קשה לאחרים בסביבתו. בחלק השני מופיע פאוסט כאדם הפועל בתחומי ההיסטוריה והחברה, אך הוא נכשל גם בזירה הזו. בסיום החלק השני חוזה פאוסט חברה אנושית הפועלת לטובת הכלל והדואגת לזולת, אך כיוון שעולם זה אינו ריאלי ופאוסט עדיין שואף אליו, הוא אינו מפסיד מול השטן, שאינו זוכה בנשמת המלומד המת.​

תוכן הומניסטי ופילוסופי זה הרשים דורות רבים והשפיע על אינספור קוראים, כיוון שהם יכלו להזדהות עם הדילמות של פאוסט, הן כאדם רגשי והן כאדם רוחני. הביקורת על תופעות פוליטיות, חברתיות ודתיות בנות זמנו של גתה הוסיפו לפופולריות המתמשכת של היצירה, גם כיוון שתופעות אלו לא נעלמו כליל במהלך הזמן. יהודים דוברי גרמנית התלהבו מ"פאוסט" כמו שאר דוברי גרמנית. במסגרת "העלייה החמישית", עולי גרמניה סחבו אתם לעתים קרובות את הכרכים של כתבי גתה בדרכם ארצה, ובכך ניסו לשמר מעט מן המולדת האבודה, לפחות ברמה תרבותית-לשונית. מהדורה מודפסת של המחזה "פאוסט" (או של כל כתבי גתה) עמדה בארונות ספרים יהודיים רבים. כבר מאמצע המאה ה-19 תורגמו לעברית יצירות אחדות מאת גתה, אך במאה ה-20 ההתעניינות בו גברה באורח ניכר. לכן אין זה מפתיע שגם בארץ ישראל יצא לאור תרגום של "פאוסט" לעברית, על ידי המשורר יעקב כהן (1960-1881), שתרגם את חלקו הראשון של המחזה. מה שעשוי בהחלט להפתיע הוא שנת הפרסום: 1943, באמצע מלחמת העולם השנייה ובעיצומה של השואה.

פורטרט של יעקב כהן, משורר ומתרגם "פאוסט" לעברית

בהקדמה כתב יעקב כהן על ההיסוסים ועל הבעיות בבואו לתרגם לשפה העברית לא רק את השפה, אלא גם את כוונותיו של המשורר הגדול. יחד עם זאת, כהן לא התייחס כלל לבעייתיות המסוימת של פרסום יצירה קלסית מהקנון הספרות הגרמני בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20. אמנם הוא הזכיר בסוף ההקדמה כי הוא השלים את התרגום עשור קודם לכן (כלומר בתחילת-אמצע שנות ה-30), אך בנוּ נותרת כיום תחושה של פליאה על פרסום התרגום דווקא בשנת 1943. יעקב כהן פרסם את התרגום אצל המו"ל שוקן, מו"ל שבזכות שורשיו הגרמניים בוודאי הבין את חשיבות העניין. התוצאה הייתה מהדורה יפה, שבה שולבו ליתוגרפיות משנת 1827 מאת האמן הצרפתי אז'ן דלקרואה (Eugéne Delacroix), שהעריץ את גתה ואת יצירתו. בזכות ספר יפה זה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת צורתו החיצונית, ניתן להגיד, שבימים האפלים ביותר, היו אלו דווקא אנשי רוח יהודיים שדאגו לשמירה על ערכים הומניסטיים שאפיינו את גרמניה בזמנים אחרים.

כך שרד הספר של עגנון את ליל הבדולח

"בלבב ימים", ספרו של ש"י עגנון על מסעם של החסידים הראשונים לארץ ישראל, ניצל בדרך נס מפוגרום ליל הבדולח, וליווה את האיש שמצא אותו במסעו בלב ים ובדרכו ארצה. סיפור מרגש על מכתב וספר ששמורים בארכיון עגנון בספרייה

"בלבב ימים", הספר שניצל על ידי פינצ'ובר ב-10 בנובמבר 1938

בלילה שבין 9 ו-10 בנובמבר 1938 ביצעו הנאצים בתחומי הרייך השלישי את הפוגרום שנודע בשם "ליל הבדולח" (Kristallnacht).

באופן רשמי תואר הפוגרום כהתפרצות ספונטנית בתגובה לפציעתו מירי ב-3 בנובמבר 1938 של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס בידי הרשל גרינשפן, נער יהודי שהוריו גורשו מגרמניה לפולין. אך למעשה ניצלו הנאצים את המעשה וארגנו פוגרום כללי נגד יהודים ברחבי גרמניה.

בהתאם להוראות מגבוה עודדו פלוגות הסער (ס"א) את ההמון ליטול חלק בפרעות שפרצו. אלפי בתי כנסת, חנויות ודירות של יהודים הוצתו, נהרסו ונבזזו על ידי ההמונים, שהתקהלו והתגודדו במהלך הלילה, והמשיכו במעשיהם גם למחרת. מכבי האש נמנעו מלפעול וכיבו שריפות רק במקרים שבהם הייתה סכנה לרכוש של לא-יהודים.

חלונות ראווה נופצו וכ-500 בתי עסק הושחתו. הנזק לרכוש היהודי – מאות מיליוני מארקים. למעלה מ-1,400 בתי כנסת הועלו באש.

המעשים האלימים של ימי נובמבר הללו לא פגעו רק ברכוש ובמבנים יהודיים: יהודים נפגעו פיזית – כ-100 נהרגו ואחרים התאבדו. כ-30,000 יהודים – בעיקר גברים – נעצרו והובאו למחנות ריכוז, לפי רשימות שהוכנו מראש, שם סחטו מהם הנאצים חלקים ניכרים מרכושם תמורת הבטחה לשחרור, ואף הכריחו אחרים לעשות כל צעד אפשרי כדי לעזוב את גרמניה ולא לשוב אליה. כ-1,000 מתוכם נספו. למי שעדיין היה ספק באשר לאופי של משטר הנאצים או ביחס לדעותיהם על האזרחים היהודיים, הימים הרעים של נובמבר 1938 הבהירו את הדברים ללא עוררין.

8
בית כנסת בגרמניה בשעת השריפה

תיעוד נדיר ומיוחד מתוך "ליל הבדולח", מגולל את סיפורו המרגש של ספר אחד ששרד באורח פלא את הלהבות וחזר לארץ ישראל – לידיו של הסופר שכתב אותו.

הספר שלפניכם, ספרו של עגנון "בלבב ימים", דהוי ומוכתם מאירועי הימים ההם, ניצל משריפה בידי תושב ברלין, יהודי בשם פליקס פינצ'ובר. במכתבו אל הסופר ש"י עגנון, מספר פינצ'ובר כיצד הציל את הספר במהלך ביזה של חנות ספרים, איך לקח איתו את הספר אל מחנה הריכוז אליו נשלח, כיצד העביר אותו דרך המכס אל האנייה המפליגה לארץ – ורק אז הבין את משימתו הנשגבת של הספר.

 

"בלבב ימים", הספר שניצל על ידי פינצ'ובר ב-10 בנובמבר 1938, אותו הוא שלח בהמשך למחברו, ש"י עגנון. ניתן להבחין בלכלוך שנגרם במהלך בזיזת חנות הספרים היהודית בברלין

 

 

ד"ר סטפן ליט תירגם את מכתבו של פליקס פינצ'ובר לש"י עגנון, והינה הוא לפניכם:

ב"ה

פליקס פינצ'ובר תל אביב ב-8 במאי 39

תל אביב רח' הירקון 52, אצל ברלינר

לכבוד מר שמואל יוסף עגנון

ירושלים

אדון עגנון הנכבד! לאי"ט [לאורך ימים טובים]

רק היום הזדמן לי לשלוח לך, כפי שהבטחתי, את העותק של ספרך "בלבב ימים". תרשה לי לספר לך שוב את סיפורו של הספר הקטן הזה:

הדבר היה ב-10 בנובמבר 1938, ביום ההוא שלא ניתן למחוק מתולדות הסבל של עמנו, באותו היום שבו נהרסו ונשרפו בגרמניה 800 בתי כנסת.

באותו היום הייתי בדרכי לטפל במספר עניינים דחופים, למרות אזהרות רבות, ובלי כוונה, הייתי עד למאורע שנחרת בזיכרוני. נעצרתי בדרכי על ידי קהל גדול וכאשר נדחפתי לתוך הקהל הבחנתי שבוזזים חנות ספרים יהודית. חלונות הראווה היו מנופצים, תכולתם של מדפי התצוגה נשפכו על הרחוב, מדפי הספרים היו הרוסים ואת הספרים סחבו החוצה, לאחר שקרעו אותם ודרכו עליהם, על מנת להשליכם לערימת אשפה גדולה. נאלצתי להתבונן במעשים אלה בחוסר אונים.

רציתי לצעוק את כאבי החוצה, אך רק תלונה שקטה עלתה מתוכי: "ריבונו של העולם, מדוע אתה מרשה את חילול ספרינו הקדושים?" דמעות זלגו מעיניי, אגרופיי נקפצו, כך שציפורניי חתכו לתוך הבשר, וכך עמדתי זמן מה. אז נדחפתי לשורה הראשונה – כמעט כבר לא שלטתי בעצמי – כדי לעשות איזה מעשה. ברגע האחרון נזכרתי באשתי, בילדיי ובהוריי, והם קראו לי לקור רוח.

עמוד ראשון של מכתבו של פינצ'ובר אל עגנון, ארכיון ש"י עגנון בספרייה הלאומית

 

והינה, שוב יצאו הפושעים, בידיהם ערימות חדשות של ספרים, מתוך כוונה להשליך אותן באותו מקום – בליווי צהלת ההמונים. ברגע זה משב רוח העיף ספר קטן ופשוט למרגלות רגליי. מתוך אינסטינקט תפסתי אותו ותחבתי אותו לכיסי. הלכתי משם בלי שאיש יבחין בי. ניקיתי מעט את הספר והוספתי אותו לספרייתי. באותו יום נעצרתי במסגרת "מבצע הנקמה", יחד עם אלפים אחרים, והובאתי למחנה ריכוז. לאחר שישה שבועות שוחררתי עקב בקשתי להגר מגרמניה. הספר הקטן נשמט מזיכרוני. רק כאשר נארז ה"ליפט" תחת עיניהם של פקידי המכס, צץ מחדש הספר. "אתה רוצה לקחת איתך את הספר המלוכלך הזה?" שאל איש המכס. "כן," השבתי, "הוא ספר מעניין שטמון בו סיפור מיוחד". הוא הניד בראשו ושוב התבונן בו. לפתע עלה לו רעיון. ראיתי כיצד פרצופו מתעוות לכדי חיוך שטני. הוא לא אמר מילה, אך דפדף בספר עמוד אחד עמוד, בדק אותו מול האור, ככל הנראה במחשבה שהוסתר בו כסף זר. ואולם, כאשר הבדיקה לא העלתה דבר, הוא החזיר לי את הספר. הבעתי את רצוני לא לארוז את הספר בליפט אלא במטען לנסיעה כדי לקרוא אותו בדרך. לכך הוא הסכים.

על האונייה סוף-סוף מצאתי את השקט הנדרש ולקחתי את הספר בידיי. כבר הכרתי יצירות אחדות שלך, אדון עגנון הנכבד. ואולם, תוכנו של ספר זה לא היה ידוע לי. כמה התפעלתי והופתעתי כאשר למדתי על מה הספר. האם לא היה זה סימן ישיר מן השמים שדווקא ספר זה נפל לידיי, ממש במובן המילולי של הביטוי? אינני מאמין במקריות בחיים. מתוך רגשי שמחה ותודה קראתי את הספר הקטן עד סופו. חסידי יזלוביץ' תוארו בצורה כה מלאת חיים, שחשתי שעולמם הועתק להווה. האם אין זה נכון שגם היום אוניות מפליגות ועושות את דרכן במשך חודשים על הים על מנת להביא פליטים לארץ ישראל? אנשים שמצפים לארץ געגועיהם מתוך אותן התחושות. הספר נעשה לחבר נאמן במהלך הנסיעה. שוב ושוב פתחתי את הפרקים השונים והשוויתי את המתואר עם זמננו, והגעתי למסקנה שגם היום, אילו רצו לכתוב את הספר עם דמויות אחרות [ולמקמו] בתקופה אחרת, הוא לא היה יכול להיכתב אלא כך.

הספר מילא את משימתו. אני מאמין שאין דרך מכובדת יותר להודות למחבר המוערך מאשר לבקש – כביטוי להערכה ולהערצה – לשלב את הספר בספרייתך כקוריוז, ספר שיש לו סיפור כמו שיש לבני אדם.

הלוואי שספר זה, שיצא מציון ושב לציון, יפעל כסמל לקיבוץ כתבינו המפוזרים, אשר מוחזקים בידיים לא-ראויות.

בברכה,

פליקס פינצ'ובר

עמוד שני של המכתב מאת פינצ'ובר אל ש"י עגנון, ארכיון ש"י עגנון בספרייה הלאומית

 

כמה חודשים אחרי שעלה ארצה שלח פליקס פינצ'ובר את המכתב הזה אל הסופר ש"י עגנון. הוא צירף אליו את הספר "בלבב ימים" במהדורה העברית, שיצאה לאור אצל המו"ל שוקן בברלין. בארץ ישראל עסק פינצ'ובר במחקר פרטי בנושא תולדות הספורט היהודי, והייתה לו חנות לספרים משומשים.

 

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד תוכלו למצוא כאן