חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה

פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הביא לגיוסם של מאות אלפי צעירים לשירות בצבא הגרמני. הגיוס חל על כל צעיר כשיר, לרבות אזרחיה היהודים של גרמניה – שרובם לקחו על עצמם את חובתם הצבאית באותה התלהבות כמו שאר האוכלוסייה. רופאים יהודים בגיל המתאים גויסו לשירות גם הם, במסגרת חיל הרפואה. הם היו לרופאים צבאיים בבתי החולים הרבים שהוקמו כדי להתמודד עם מספרם המאמיר של החיילים הפצועים שנזקקו לטיפול בעקבות הקרבות הקשים ב'המלחמה הגדולה'.

פליקס א' טיילהבר (1887–1956) היה רופא יהודי צעיר שלמד רפואה בברלין ובמינכן. בתקופת לימודיו התעניין טיילהבר בציונות ואף שקל לעלות לארץ ישראל. ואולם, פרוץ המלחמה מנע ממנו לממש את תוכניתו. הוא נענה לקריאה להתגייס ושירת את ארצו בתור רופא בכמה בתי חולים צבאיים. פליקס הוצב בעיקר בפולין, אבל נראה ששירת גם בחזית המערבית, בבלגיה. לפני שירותו בצבא הגרמני הוא שירת בתפקיד דומה בצבא הטורקי, בבלקנים.

במלחמת העולם הראשונה חווה פליקס את אכזריותה האינטנסיבית של מלחמה כוללת. הסיבה לכך הייתה מספרם העצום של החיילים הפצועים שבהם טיפל, אבל התרבותם המהירה של האשמות אנטישמיות בתוך הצבא הגרמני לימדו אותו פן נוסף בזוועות המלחמה. טיילהבר האמין עמוקות כי היהודים הם אזרחים שווים בגרמניה, ומסיבה זו כתב ספר על חוויותיהם של טייסי קרב יהודים בחיל האוויר הגרמני, שהוקם זמן קצר קודם לכן.

טיילהבר חשב שתרומתם של יהודים ליחידת עילית כזאת תעיד היטב על מסירותם של לוחמים יהודים לגרמניה.

במאמציו לאתר נתונים, חיפש טיילהבר טייסים ולוחמים שאיישו מטוסי קרב בשנים 1914–1918. הטייסים תקשרו עם פליקס באמצעות מכתבים שבהם תארו את חוויותיהם במלחמה ואף הוסיפו צילומים שהמחישו את סיפוריהם. את אחד מהמכתבים שלח פריץ בקהרט שהיה לא רק טייס קרב מהולל אלא גם זכה לעיטור הכבוד הגבוה ביותר שניתן בצבא הגרמני, מסדר בית הוהנצולרן. רצה הגורל, ובקהרט שירת באותה טייסת עם הרמן גרינג, שלימים היה מבכירי הנאצים ומפקד ה'לופטוואפה', חיל האוויר הגרמני, במלחמת העולם השנייה. סימלה של הטייסת היה צלב הקרס, וגם מטוסו של בקהרט נשא את הסמל. תמונה זו מעטרת את כריכת ספרו של טיילהבר על אודות טייסי הקרב היהודים שראה אור בשתי מהדורות בשנות העשרים של המאה הקודמת.

למזכרת אישית מימי המלחמה, אסף טיילהבר צילומים שאת חלקם ייתכן שאפילו צילם בעצמו. התמונות מתעדות את חיי היום-יום בבתי החולים הצבאיים שבהם עבד, אבל פליקס בחר גם נופים מהחזית המזרחית בפולין וברוסיה, ומהחזית המערבית בבלגיה. תמונות העיר לֵוֶון (Leuven) מתעדות את ההרס הגדול שגרמו הפגזות הארטילריה מגרמניה לעיר, שגונו לאחר מכן בידי גופים בינלאומיים רבים בהיותן שימוש בלתי סביר בכוח נגד מדינה שהכריזה על ניטרליות.

אלבום התמונות הנבחרות היה ברשות בנו של פליקס טיילהבר, מר עדין טיילהבר-טלבר, שתרם את רכושו של אביו לספרייה הלאומית בשנים 2013–2014, כמה חודשים לפני מותו.

נוסף על כך, חיבר פליקס טיילהבר ספרי לימוד בנושאי רפואה ודמוגרפיה. מחקרו התמקד באוכלוסייה היהודית בגרמניה, והוא אף חזה את הידלדלותה בשל שיעורי ילודה נמוכים, נישואי תערובת והתבוללות. הפתרון שהציע טיילהבר היה ייסודה של מדינה יהודית.

בדומה לרבים אחרים, עלה פליקס לארץ רק בשנת 1935, אחרי שרישיונו הרפואי נשלל ממנו בגרמניה בגלל יהדותו. אחרי שהגיע לארץ ישראל ייסד טיילהבר, עם רופאים נוספים ממוצא גרמני, את קופת החולים 'מכבי', שהיא כיום אחת מקופות החולים הגדולות במדינה, וקידם מוּדעוּת לחשיבותה של פעילות גופנית.