"חכה חכה שאבא יגיע"
זהו פחות או יותר המסר בשיר "פיל פילון" שכתב והלחין מרדכי זעירא: פיל פילון שלנו מסרב ללכת, לא נענה לבקשותיה של אימא, עד שבבית האחרון מגיע אבא פיל המפחיד. הפיל פילון שלנו נבהל ומיד מתחיל לצעוד:
אַךְ הַסּוֹף הָיָה מַבְהִיל!
בָּא הַבַּיְתָה אַבָּא-פִּיל!
פִּיל-פִּילוֹן נִבְהַל מְאוֹד
וּמִיָּד הִתְחִיל לִצְעֹד!
המסר של השיר מפריע לכם?
לא רק לכם.
הכירו את אנשי החינוך יהודית גורביץ ושמואל נבון. בתחילת שנות ה-50 ליקטו השניים מאות שירים, והוציאו לאור את הספר "מה אספר לילד?" שישמש "ספר עזר לגננת, למורה בכתות א', ב' ולהורים".
אך הם לא הסתפקו רק בליקוט היצירות. הם גם – כך מתברר – השאירו את חותמם עליהן. וכך, בעמוד 160 במהדורה הראשונה של הספר שיצא לאור בשנת 1953, מופיע השיר "הפיל", רק שהבית האחרון בו הוחלף:
כיוון שמדובר באנשי חינוך ובספר חינוכי, החליטו העורכים שאת אבא צריך לקבל בשמחה ובאהבה – ולא לפחד ממנו.
ומה אתם מעדיפים?
את הסוף המבהיל או המצהיל?
