השפעות זרות על התרבות העברית הן משהו שלא זר לנו. בכל זאת, אנחנו מסתובבים אי אלו אלפי שנים בכל רחבי העולם, אי אפשר להתעלם מזה. ובכל זאת, לפעמים הדרך שעוברות יצירות מוסיקליות היא ארוכה ומפתיעה מהרגיל. זהו סיפורו של שיר חנוכה שנולד בכלל בעולם אחר, ונכתב לאיש אחר, עד שהתגלגל לילדי ישראל
בית הערבה – כשגעגוע הופך לשיר
הקלאסיקה "בית הערבה" היא פיסת זכרון מעברם של שמוליק קראוס ועמוס קינן שהפכה לשיר. אבל לשיר הזה היה סיכוי גדול לעבור לתהום הנשיה, אלמלא נחישותו של אחד, אריק איינשטיין, שהתעקש לפרסם אותו
ומשה היכה על סלע – השיר שחיבר בין השואה, התקומה וחג הפסח
שיר הילדים האהוב שחיבר המשורר דוד קמזון בכלל נועד להיות מניפסט מחורז שהסביר לדור הצעיר את גודל השעה. חודשים ספורים לפני ההצבעה המכרעת באו"ם על גורל היהודים בארץ ישראל, הצליח המשל שנכתב בשיר "הפלא ופלא" לחבר בין זוועות השואה ובין ההתרגשות לקראת המאורעות הגדולים שיגיעו בקרוב. אבל השיר, שהפך לחלק בלתי נפרד מן ההגדה הקיבוצית, כלל גם בית שאף אחד לא רצה לשיר או לדקלם
הפגישה המקרית של ביאליק שהולידה שיר אביב אירוטי
טיול בשדה בזמן נופש, מפגש מקרי עם נערה, מגע קל בשערה המתבדר. כל אלו הספיקו לחיים נחמן ביאליק כדי לכתוב שיר אביבי שמתפקע מרמיזות אירוטיות ושמחת חיים מתפרצת. אחר כך נעמי שמר הצמידה לחן, יהורם גאון ביצע, ולהיט נולד. חוקר הזמר עפר גביש קם ויצא להביא את הסיפור מאחורי "קומי צאי"
