Listen on SpotifyListen on Apple Podcasts
ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. היא נכתבת על ידי מי ששרדו ובעיקר על ידי מי שהיו להם אמצעי תיעוד שבאמצעותם יכלו לתאר ולפאר את ההישגים שלהם. ההיסטוריה היא לא תמיד באמת מה שקרה, אלא מה שאנשים קראו או למדו שקרה. אחת הדוגמאות לעיוות היסטורי שכזה היא הדעה הרווחת שלפיה מרקו פולו, בן המאה ה-13, אותו צעיר איטלקי בן למשפחת סוחרים שהפך לאגדה עוד בחייו היה הראשון שתיעד את דרך המשי. בספרו 'מסעותיו של מרקו פולו', ספר שנחשב לספר המסעות המפורסם ביותר בעולם והייתה לו השפעה עצומה על בני תקופתו, תיאר פולו את מסעותיו על דרך המשי ואפילו את פגישתו עם קיסר סין. גם בנימין מטודלה שכתב ספר מסעות מעורר השראה כמאה וחמישים שנים לפני מרקו פולו לא היה הראשון שתיעד את הסחר באזור אסיה התיכונה.
כי כמה מאות בודדות של שנים לפני מרקו פולו ובנימין מטודלה העלו על הכתב ותיעדו את חיי היומיום ודרכי המסחר שלהם יהודים חיו, פעלו וסחרו על דרך המשי. לרוע מזלם של אותם סוחרים יהודים שפעלו סביב האלף הראשון לספירה כתבי-היד שלהם, התעודות, הרשמים והמסמכים הושמדו, נבזזו ונשרפו כשהחלה פלישת המונגולים בתחילת המאה השלוש-עשרה. תחת שעטות סוסי הפורעים והצמאים מדם של חיילי האימפריה המונגולית נחרבו תרבויות, מסורות וגם אוצרות וכתבים של קהילות יהודיות על דרך המשי. ליתר דיוק, כמעט נכחדו לחלוטין. כי בשנות התשעים של המאה העשרים, פחות משלושים שנים נמצאו אי שם במערות עמק במיאן, 240 קילומטר צפון לקאבול אפגניסטן כמה מאות כתבי-יד המעידים על חיי המסחר התוססים והמצליחים של היהודים באזור. הנה סיפורה של הגניזה האפגנית וסיפורם של הקהילות היהודיות באסיה התיכונה שהייתה להן תרומה עצומה שהפכה את דרך המשי לעורק הכלכלי הראשי שחיבר בין המערב למזרח במשך מאות רבות של שנים.
מגישה: ורד ליון-ירושלמי
אורח: פרופ' אמריטוס חגי בן-שמאי, המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מפיק: דניאל גל
עורך: חן מלול
