הספרייה הלאומית

כדי להתחיל להבין את נעמי שמר צריך ללכת הרבה אחורה אל אלפיים שנות גלות ונדודים של העם היהודי, וגם אל נדודי הוריה, עד שהגיעו לכנרת. בכל חייה נדדה נעמי שמר ממקום למקום – מכנרת לירושלים לתל אביב, לפריז ולניו יורק. בפרק הזה יצאנו בעקבות סימני הדרך שהשאירה לנו והגענו למקומות מסקרנים ומפתיעים.
פרק ראשון בהסכת החדש שלנו "על כל אלה: נעמי שמר – ביוגרפיה ישראלית"

בלי שהיא בכלל התכוונה, נעמי שמר מצאה את עצמה בתוך הסידור התפילה. ולא רק בקבלת שבת, היא איתנו בליל הסדר, מדליקה חנוכיה בכסלו, שותלת עץ בט"ו בשבט. הטקסטים העתיקים שזרמו במחזור הדם שלה, יצאו החוצה בצורת מנגינות – אל מחזורי התפילה.
בפרק הזה ניסינו להבין מהי אותה יהדות של נעמי שמר, מה היו מקורות ההשראה שלה ואיך היא בעצמה הפכה למקור השראה עבור רבים אחרים.

בעיצומם של ימים דרמטיים למדינת ישראל ועל רקע שסע פוליטי וחברתי עמוק חזרנו אל עולמה הפוליטי של נעמי שמר. אמנים רבים לא מרבים להתבטא פוליטית ובטח שלא ששים לפרוס את השקפת עולמם בעניינים שנויים במחלוקת. נעמי שמר הייתה חריגה. אין עוד יוצר בסדר הגודל שלה שהעז לצאת למאבקים פוליטיים, וגם לשלם על כך מחירים. בפרק הזה נעבור בין הצמתים הבוערים בחייה של נעמי שמר ומה גרם לה לגזור על עצמה שתיקה מוחלטת ביום בהיר אחד.

כל אחד כאן שאל את עצמו בשנה האחרונה ממה הוא מרגיש חלק: האם אני חברת קיבוץ גם אם הקיבוץ כבר חודשים ארוכים רחוק מאדמתו? האם אני עוד נחשב עובד במקום העבודה שלי למרות שכבר יותר מחצי שנה אני במילואים? מה חלקה של המדינה בהגנה על החיים שלי?
הישראלי הוא חיה קהילתית. תמיד זקוק לחברה מסביב, אבל נמצא כל הזמן במתח איתה, וכך גם נעמי שמר: הקיבוצניקית מכנרת שעוזבת אל העיר, ואז שוב חוזרת ושוב עוזבת. בפרק הזה נבין מי היו אלו שניסו להשתמש בשיריה כדי לייצר זן אחד ויחיד של ישראליות, או שאולי הייתה זו היא בעצמה?