לרגל חמישים שנה לפטירתו של ר' דוד בוזגלו, אלמוג בהר חוזר לדמותו המיוחדת של המשורר והפייטן ומאיר אותה בעזרת שיר לא מוכר ויוצא דופן שכתב
ביקורת שירה | מכתב פתוח לנמענים מתים
"הבת מבקשת לשיר לאביה המת את השיר של אימו שלו. ניתן לחשוב שהספר כולו הוא מימוש של הבקשה הזו – להיות שיר געגועים לאב בשפת (הבת שהייתה ל)אם." דנה (פריבך) חפץ על "בשר ורוחות" מאת לאה קליבנוף
וַתִּקרא | אישה מנסחת מחדש את זהותה
"כריתת שדיים מרצון היא רדיקלית בכל היבט שהוא לא רק משום שהיא אלימה, אלא משום שהיא בלתי קריאה." אילנה ברנשטיין על הסיפור "באר חלב" מאת ים טרייבר
בעבודה | חופה שקטה
"אסתרה מגרשת את אִמה מהחלום אבל פייגל מתעקשת לעמוד בו, ברגליים פשוקות, שתי ידיים על המותניים, כמו המאדאם הזאת שמחנכת אותה עכשיו." מתוך "חופה שקטה", רומן בכתובים מאת איתן פריאר דרור
המקרה העצוב של ליאו פרנק
ליאו פרנק היה מנהל מפעל יהודי באטלנטה, ג'ורג'יה, שהורשע ברצח נערה שעבדה במפעלו, לפני יותר ממאה שנה. מה שקרה אחר כך מזכיר סיפורים אפלים אחרים שהתרחשו בדרום ארצות הברית, ועורר את דמיונם וסקרנותם של מחזאים ועיתונאים, גם כדי לפתור את תעלומת הרצח ואולי לנקות את שמו של פרנק, שעולמו נחרב רק כי היה יהודי
אוריאל אופק מת וחי בשבי הירדני
הצצה מרתקת לזיכרונותיו של הסופר אוריאל אופק מהשבי הירדני במלחמת העצמאות: על ההלם הראשוני, הפחד מלינץ', הילדים השבויים, החיים במחנה השבויים המדברי והציפייה מורטת העצבים לשחרור. ואיך הצליח אופק למות ולקום לתחייה?
המחאה החברתית הראשונה – הסיפור הלא ידוע על קליטת עולי הודו בישראל
למה העולים מהודו נשלחו דווקא למושבים ולקיבוצים? מדוע הם סרבו לעבוד בחקלאות? ואיך זה קשור למחאה החברתית הראשונה בישראל?
האזינו לשיחה מפתיעה עם ד"ר ויוויאן חפיף-דיגמי על סיפור קליטתם הנשכח ויוצא הדופן של שלושים אלף העולים מהודו לישראל הצעירה.
ילד שרע לו: הערכים המפוקפקים (ובני האלמוות) בספריו של רואלד דאל
הוא ראה את העולם כמקום נורא ואיום, חשב שהיטלר לא טעה, ספריו מלאים בתיאורי זוועות, בשנאת נשים, שמנים, גזעים שונים, מבוגרים וילדים, ובכל זאת – עשרות שנים לאחר שנכתבו, הם עדיין רבי מכר, מזינים הפקות ענק בברודווי וגרמו לנטפליקס לשלם על הזכויות עליהם מאות רבות של מיליונים. מי היה רואלד דאל ומהו סוד קסמם של סיפוריו?
נפתרה התעלומה: ה"מונה ליזה" האבודה של איורי הפרחים
איורי הקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" היו חלק מנוף ילדותם של ישראלים רבים ושינו את מערכת היחסים בין הישראלים לטבע. אולם האיורים המקוריים שצויירו על ידי מרי גריירסון והת'ר ווד נעלמו ונשכחו מלב. עד שנמצאו בהפתעה
על פרחים ואנשים: הטבע האמיתי של חברי קיבוץ ניר עוז
מטלה בקורס שגרתי בלימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל, הובילה את עדן פיינברג סבח ואלון בוטבול לאורך מסע מטלטל שבסופו ספר מיוחד במינו. הם התחילו אותו כשני סטודנטים שהגיעו לקיבוץ ניר עוז ההרוס והצליחו לתפוס במצלמתם את כוחות הטבע שלא נכנעו אל מול ההרס והאובדן. הם סיימו אותו כשבידיהם מסמך אנושי עצוב, יפהפה ומרתק, שמוקדש לקיבוץ, לאנשיו ולפרחיו
