"גורלה של ישראל תלוי בשני דברים", אמר דוד בן גוריון, "בכוחה ובצדקתה". אבל לפעמים הוא היה תלוי גם בקבלת החלטה אמיצה ברגע הנכון. באמצעות ארכיון העיתונות ההיסטורית של הספרייה יצאנו בעקבותיהן של ארבע החלטות אמיצות והרות גורל שקיבל דוד בן גוריון עבור כולנו
סיפוריהן של שכונות הסלאמס היהודיות בירושלים המנדטורית
תנים, טחב, ריקבון ומפולות בתוך הבתים. שכונה שלמה ללא בית שימוש. ובעיקר צפיפות, הזנחה, סחי ועוני. משה דוד גאון, מזכיר ועד העדה הספרדית, סייר בתקופת המנדט בשכונות היהודיות הכי עניות בירושלים. את רשמיו פירט בדוחות שהתגלו לאחרונה בארכיונו, המופקד בספרייה הלאומית
הדיפלומט: 5 תחנות בחייו של אבא אבן
הוא היה גדול הדיפלומטים של מדינת ישראל, ואולי בעצם של עם ישראל בכלל, דוברם הרהוט והמסור של רעיונות גדולים, שלא תמיד הסכים איתם באופן פרטי, אבל האמין בכל לב בצדקת הדרך שהובילה אליהם: זכותו הבהירה והברורה של עם ישראל לעצמאות מדינית בארצו ההיסטורית ולמקום בטוח לחיות בו על פני האדמה. זהו סיפורו של מי שנולד בקצה הדרומי של יבשת אפריקה, גדל וחונך בבריטניה של בין מלחמות עולם, והפך להיות דוברה הרשמי של מדינת ישראל הצעירה ברגעיה הקריטיים
בין איטליה לישראל: סיפורה של עדה סירני, האישה שמאחורי העלייה החשאית
איך הצליחה “האישה בשמלה השחורה” להגיע עד לבכירי השלטון באיטליה?
מדוע נאלצה לאמץ זהויות חדשות – רופאה, מדריכת טיולים, ומתורגמנית כדי לקדם את משימתה?
ואיך קרה שסירני, מהנשים הנועזות של תקופת ההעפלה, כמעט ונשכחה מהזיכרון שלנו?
עונת המלפפונים: כשהספרות גויסה למען החסה
בשנת 1952, בעיצומם של ימי הצנע, קראה מדינת ישראל לאזרחיה, וגם למשורריה, לזרוע, לשתול ולכתוב למען ביטחון המזון הלאומי
חסמבה והפטנטים הסודיים: מהנדס החלומות יגאל מוסינזון
לא רק המערה החשמלית: מתברר שיגאל מוסינזון היה ממציא יצירתי במיוחד. בארכיונו של הסופר והמחזאי שבמכון גנזים מצאנו המצאות שאפשר לכתוב עליהם עוד ספרים מסעירים בסדרת חסמבה. ומי צריך כיפת ברזל, כשיש "רשתות מוסינזוניות"?
חידון: התחלות בהיסטוריה הישראלית
שנה חדשה? התחלה חדשה! הכנו לכם חידון שכולו התחלות כחול לבן. על כמה שאלות הצלחתם לענות נכונה? ספרו לנו בתגובות!
אוריאל אופק מת וחי בשבי הירדני
הצצה מרתקת לזיכרונותיו של הסופר אוריאל אופק מהשבי הירדני במלחמת העצמאות: על ההלם הראשוני, הפחד מלינץ', הילדים השבויים, החיים במחנה השבויים המדברי והציפייה מורטת העצבים לשחרור. ואיך הצליח אופק למות ולקום לתחייה?
נפתרה התעלומה: ה"מונה ליזה" האבודה של איורי הפרחים
איורי הקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" היו חלק מנוף ילדותם של ישראלים רבים ושינו את מערכת היחסים בין הישראלים לטבע. אולם האיורים המקוריים שצויירו על ידי מרי גריירסון והת'ר ווד נעלמו ונשכחו מלב. עד שנמצאו בהפתעה
החמשושים הפוחזים של גימנסיה הרצליה
חושבים שהתלמידים בימינו חסרי תקנה, ופעם כולם היו ממושמעים ומחונכים? אז חכו שתקראו על "מלחמת הגירים" של סוף שנות ה-30 במוסד החינוכי היוקרתי ביותר בארץ ישראל