לכבוד שבוע הספר העברי, אביא השבוע מכתבים של סופרים לעורכיהם, ואתחיל באחד הצנועים, הביישנים והנוגעים ללב ביניהם. יוסף לואידור (1921-1893) היה סופר וחלוץ וספק אם שמו היו נודע ברבים אלמלא צירוף המקרים הטרגי – הוא נרצח בפרעות ביפו יחד עם יוסף חיים ברנר, צבי ש"ץ וחברים נוספים ב-2 במאי 1921. שלא כמו שאר חבריו הנרצחים, גופתו לא נמצאה. והנה ב"גנזים" של אגודת הסופרים מצוי מכתב שלו אל ברנר שבו הוא מבקש לפרסם בעיתון "האחדות" כתב יד שלו, והוא מוסיף בקשה מיוחדת "מבקש להדפיסו גם אם לא ימצא, מאיזה צד, כל כך חן בעיניך".
כתבות נוספות:
"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק
השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך
"האמנם עוד יבואו ימים?": לאה גולדברג כותבת על היום שבו יהיה שוב מותר לאהוב
"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית
"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס
