לאה קליבנוף־רון
.
*
אֱחֹז, אֱחֹז הֵיטֵב בַּדְּמוּת הָעוֹלָה בָּאוֹב
אִם עוֹד תִּרְאֶה בָּהּ בַּת אֱנוֹשׁ, בַּת דְּמוּת
אֱחֹז, בְּמִי שֶׁאַךְ מַכְאוֹב
.
אֲבָרֶיהָ מִתְנַפְּצִים עַל פְּנֵי הָעִיר, בְּכָל רְחוֹב
תְּפָרֶיהָ אֶל פְּרִימוּת מִלַּחַץ אַלִּימוּת
אֱחֹז, אֱחֹז הֵיטֵב בַּדְּמוּת הָעוֹלָה בָּאוֹב
.
הִיא הֵן אֵינָהּ וְלֹא תִּהְיֶה, רָצוֹא אֵין שׁוֹב
אֱחֹז, הַרְחֵק, אֱחֹז, הַרְחֵק, מִגּוּף, וְלֹא תָּמוּת
אֱחֹז, בְּמִי שֶׁאַךְ מַכְאוֹב
.
אֱחֹז עוֹלָה, אֱחֹז הֵיטֵב, וְאַל תַּרְפֶּה עַד זוֹב
לוּ גַּם אֶבְרֵי גּוּפְךָ תִּסְדֹּק מֵרֹב הָאֲטִימוּת
אֱחֹז, אֱחֹז הֵיטֵב בַּדְּמוּת הָעוֹלָה בָּאוֹב
.
בְּפַעַם זוֹ אֱחֹז, הֱיֵה, בְּחַר בָּהּ וְאַל תִּסֹּב
סְלַח לְמִי שֶׁעַד אִלְּמוּת
אֱחֹז, בְּמִי שֶׁאַךְ מַכְאוֹב
.
אֱחֹז, אֱמֹר, אֱחֹז, אֱמֹר, אִם עוֹד הִנְּךָ קָרוֹב
אִם שׁוּב תְּהֵא לְךָ אַחַת, שְׁלֵמוּת
אֱחֹז, אֱחֹז הֵיטֵב בַּדְּמוּת הָעוֹלָה בָּאוֹב
אֱחֹז בְּמִי שֶׁאַךְ מַכְאוֹב
.
אֱהֹב
.
לאה קליבנוף־רון היא משוררת ועורכת. חברת המערכת המייסדת של המוסך. ספר שיריה "בשר ורוחות" ראה אור בשנת 2024 בהוצאת פרדס.
.
נועם דרומי
.
דגל לבן
1.
גִּיל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ חָלַף אֶצְלִי יָפֶה וְסוֹדִי כְּתַרְמִיל הֶל.
הוּא צָפַר בְּצוֹפַר עֲרָפֶל וָאֳנִיָּה כִּבְדַת גּוּף יָצְאָה לְמַסָּעָהּ
הַשֵּׁנִי, הָאָרֹךְ. יֵשׁ לָהּ תֹּרֶן, דֶּגֶל לָבָן, וְזִקּוּקִים בּוֹעֲרִים
שֶׁטּוֹבְעִים בַּיָּם.
אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים כְּמוֹ זְכוּכִית חֲסוּמָה וַאֲנִי רוֹכֶנֶת עָלַי
כְּנַפָּח לְהָסִיר אֶת הַטִּשְׁטוּשׁ. חָגַגְתִּי בִּצְהָרַי יוֹם
שֶׁהִתְאָרֵךְ לְלַיְלָה פָּגִיעַ עַל שֶׁגָּדַלְתִּי
שׁוּב, וְהִתְהַוּוּתִי לְאוֹתו האדם, בְּלֵיל יָרֵחַ נִפְתַּח,
מִתְמַלֵּא כְּחָלָב וּמַרְבָד שֶׁל זְכוּכִית. בַּחִפָּזוֹן שֶׁל רֵיחַ טוֹב
שֶׁעָבַר לְיָדִי אֲנִי נֶעֱתֶרֶת לַגִּיל הֶחָדָשׁ, לִטְעֹם מִטְּעָמָיו הָאַרְצִיִּים.
וְגִילִי הֶחָדָשׁ נָפַל בְּפוּר הַגּוֹרָל וְתוֹלְדוֹתָיו סִירֶנַת אַזְעָקוֹת
מִפְּעִימוֹת לֵב עֲלֵיהֶם שִׁבֹּלֶת עָשָׁן חֲרוּכָה וְרַקֶּפֶת סְגֻלָּה שֶׁשָּׂרְדָה
אֶת חִסָּרוֹן מַבָּטִי שֶׁנָּדַף לְאֵי שָׁם, לְהָרִים.
תָּמִיד מֻנַּחַת הַסְכָּמָה פְּנִימִית, כְּמוֹ גִּלּוּי שֶׁל אֲסַם תְּבוּאָה עַצְמֵי
בַּת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ וּבִנְכוֹנוּת לְשׁוֹטֵט כְּדֵי לִמְצֹא אַהֲבָה וְיֹפִי
שֶׁתִּשְׁדֹּד אֶת הַלֵּב עַל שֶׁנִּמְצֵאתִי רְאוּיָה לַיָּפֶה, לְמִקְרִי,
הַנּוֹסֵךְ צְבָעָיו עָלַי וּמַחְשְׁבוֹת הַשַּׁלֶּכֶת הַכְּלוּאוֹת.
אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ וְחַיִּים אֲמִתִּיִּים סוֹבְבִים לִי מַרְאוֹת נוֹשְׁמִים
נִגְלִים בַּכְּחוֹל וּבַיָּרֹק וְאֵינִי מֵעַזָּה לְהִשְׁתַּקֵּף בָּם כִּי סוֹד אוֹפְפֵנִי
סוֹד הַחֶרֶב וְהַשָּׁלוֹם.
וְגַם רוּחַ גְּדוֹלָה לֹא תַּכֶּה בַּתּוֹרָנִי וְעַד יִכְבֶּה עָלַי הַלַּיִל חֲלִילִי
הַסֶּגּוֹל לֹא יִנְטֹשׁ וִינַגֵּן אֶת מַטְעַמֵּי הַמִּדְבָּר הַיְּבֵשִׁים וְהָרְחוֹקִים.
וְאֶזָּכֵר בְּאַרְבָּעִים שְׁנוֹתַי וּבְחָמֵשׁ וְעַל שֶׁרָאִיתִי רְחוֹבוֹת
רַבִּים וְגָמָאתִי קוֹרוֹת עֵץ וְאֶבֶן אַךְ רְחוֹבוֹת עַזה הֵם שֶׁנָּצְצוּ בְּדַם
רֵעַי, וְהֵם מִסְתּוֹר לַזָּרִים הַיָּפִים שֶׁשִּׁנַּנְתִּי אֶת שְׁמָם, וְהֵם שָׁם
נְטוּעֵי גַּעְגּוּעַ כִּכְפוֹר עַל עֵצִים אֲפֹרִים, צֶבֶר כּוֹכָבִים נִדּוֹן לְהָאִיר
לְעַצְמוֹ וְאוֹרוֹ כַּוָּה בְּעוֹרִי.
.
2.
הַתְּקוּפָה הָאַכְזָרִית הַזּוֹ וְאָנוּ
מִשְׁתַּקְּפִים בָּהּ כִּבְנָהָר שׁוֹצֵף
וּמִצְטַמְצְמִים אֶל עַצְמֵנוּ וְהַרְחֵק מֵהַחֹשֶׁךְ.
אַךְ הַחֹשֶׁךְ כְּבָר דָּהַר כְּאָבָק מִזַּחֲלֵי הַטַּנְק
וְהַתְּקוּפָה הָעֵירוּמָּה הַזּוֹ
וְאָנוּ לְבוּשִׁים בָּהּ קוֹר
תִּקְוָה וְצַעַר.
וּמְקָרְבִים אֵלֵינוּ סִירֵי מָרָק גְּדוֹלִים
תַּבְשִׁילֵי בָּשָׂר וַעֲדָשִׁים
מְחַכִּים לְמוֹצָא פִּיו שֶׁל מַשֶּׁהוּ
שֶׁחַי בִּפְסָגוֹת הָרִים וְזוֹכֵר
אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁכָּמַהְנוּ לָהּ.
.
3.
לְהַעֲרִיךְ אֶת הַקַּיָּם בְּכָל מְחִיר
לוֹמַר אָמֵן שֶׁנּוֹלַדְתִּי לַזְּמַן הַזֶּה
לְשַׁנֵּן אֶת ווֹלְט וִיטְמָן
שֶׁאָהַב אֶת כָּל מָה שֶׁסְּבִיבוֹ וְרוֹמֵם אֶת נַפְשׁוֹ
אֶל הַמִּפְלָס הַגָּבוֹהַּ שֶׁל אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת,
הַמְּלָאכוֹת, וּמִשְׁטְחֵי הָעֵשֶׂב.
חֲפָצַי הַקְּטַנִּים הֵם עֹגֶן בִּסְפִינַת מַשָּׂא
הַנִּשֵּׂאת בִּסְעָרָה שְׁחֹרָה אֶל
כַּפּוֹת יָדָיו שֶׁל הַנִּסְתָּר.
בְּאִבְחַת הַחֹשֶׁךְ יְלָלָה חֲרִישִׁית
נִקְטַעַת עַל יְדֵי צַיָּד. הַיְּלָדִים מְמַהֲרִים
לַחְזֹר מֵהַגַּג לְשֵׁמַע הַשֶּׁקֶט וְאָנוּ
מְכַסִּים אוֹתָם בִּשְׂפַת הוֹרִים מְהַדֶּקֶת
אַךְ הַפַּחַד כְּבָר דָּר בָּנוּ אַלְפֵי שָׁנִים וְיֵשׁ לְקָרְבוֹ
אֶל אַבְנֵי הַמְּדוּרָה הַלּוֹהֲטוֹת.
הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הַטּוֹבָה וְהַנַּעֲלָה הִיא
זוֹ שֶׁקְּרוֹבָה לַטֶּבַע וְרוֹאָה אֶת תְּמוּרוֹתָיו
לֹא דֶּמוֹקְרַטְיָה
וְלֹא שֶׁל הַשּׁוֹפְטִים
וְלֹא הָרֶפּוּבְּלִיקָה
וְלֹא שֶׁל הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים
רַק זוֹ שֶׁמֶּרְחָבֶיהָ נִתְפָּסִים בְּכַף יָדָהּ
וְעִנְבָּלֶיהָ מְקָרְבִים אוֹתָהּ אֶל הַשְּׁבִילִים הַנְּכוֹנִים
וְהֵם מְעַצְּבִים אֶת אֱלֹהֶיהָ
תַּפּוּחִים וּשְׁזִיפִים.
וְהִיא חֲבֵרָה אֱנוֹשִׁית, סַבְלָנִית
וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם יִהְיוּ עִמּוֹ בַּאֲשֶׁר
יִהְיוּ פְּתוּחִים
וְהוּא יִהְיֶה אָדָם.
.
נועם דרומי, בת 45 ממושב מיצר, עוסקת בסיעוד, בחקלאות מקיימת, ובשירה. שיריה פורסמו בבמות שונות; "הארץ", "מאזניים" "משיב הרוח" "כליל פואטיקה" ועוד. באוקטובר 2024 יצא ספרה הראשון "קרוב לשפתי העולם" בהוצאת עולם חדש ובעריכת ענת לוין. שיר פרי עטה ראה אור בגיליון "המוסך" מס' 76.
.
שלום רצבי
.
והתפילה מאין
אֶל עַצְמָהּ מֵעַצְמָהּ
לֹא,
לֹא לִרְאוֹת
.
בְּהִפָּתֵחַ
בִּתְהוֹמוֹת בֹּהוּ
בִּסְחַרְחֶרֶת תֹּהוּ
נִצָּן
הָאַהֲבָה; צִפּוֹר
.
בְּאֵין רוֹאֶה
בְּכֹחַ פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ
וְאֵין, אֵין מָעוֹף
וְאֵין מוֹצָא
.
מִקַּו הָאֹפֶק
וַעַד רַגְלָיו
חֲמוּץ בְּגָדִים
לֹא אֵל
וְלֹא אָדָם הָעוֹמֵד
עַל הַדָּם
.
מַכְבִּיר מִלִּים,
מְצָרֵף מִלָּה
לְמִלָּה, מִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט
.
וְהַתְּפִלָּה
מֵאַיִן תִּמְצָא
.
מצבה עֵד
לֹא הַמֵּתִים גַּם
לֹא הַחַיִּים יְהַלְּלוּ
יָה; לֵיל מֶרְכָּבוֹת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים
וְיוֹרִים. עוֹלִים
.
וְיוֹרִים; וְאַתְּ אֲדָמָה
רְאִי, רַבִּים בִּתְהִיַּת אֵין־קֵץ
נוֹפְלִים לְשׁוּחָה פְּעוּרָה. בְּחֹשֶׁךְ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים
.
עוֹלִים וְיוֹרִים, יוֹרְדֵי
דּוֹמָה בָּאָרֶץ אַפְסִיִּים וּמֵתִים
מְשַׁחֲרִים בְּאֶפֶס קוֹל לְשַׁחַר
שֶׁכְּבָר בּוֹא
לֹא יָבוֹא,
.
וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ עֲטוּפַת אֵימָה, מֵעַצְמָהּ
אֶל עַצְמָהּ
בְּלֵיל אֵין דֹּמִי לוֹ, נִבֶּטֶת אִמָּא,
צוֹפִיָּה בְּחַלּוֹן בֵּיתָהּ וּפָנֶיהָ
חֲצוּבוֹת בְּאֶבֶן,
.
פָּנֶיהָ אֶבֶן; מַצַּבְתָּהּ
עֵד
.
שלום רצבי הוא פרופ' אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. פרסם כשנים עשר ספרי שירה, חתן פרס אקו"ם, פרס קוגל ופרס הנשיא ליצירה ספרותית.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים חדשים מאת אפרת בן־יהודה לוין, רננה שנהר ולי ממן
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
