מתוך "ספר השעות"
ריינר מריה רילקה
מגרמנית: רות פוירשטיין
.
I,9
אֲנִי קוֹרֵא אֶת זֶה כְּשֵׁם שֶׁבַּמִּלָּה שֶׁלְּךָ נִשְׁמָע
וְכָךְ מִתּוֹךְ סִפּוּר תּוֹלְדוֹת כָּל הַמֶּחֱווֹת,
אֲשֶׁר עִמָּן עֻגְּלוּ יָדֶיךָ וְהָיוּ כְּסוֹבְבוֹת
לַהִתְהַוּוּת, וְתָחֲמוּ אוֹתָהּ, בְּחֹם וּבְחָכְמָה.
אָמַרְתָּ: חֲיוּ בְּקוֹל וּמוּתוּ בִּדְמָמָה,
וּבֶחָזוֹר־וָשׁוּב שָׁנִיתָ־שׁוּב: לִהְיוֹת,
אַךְ עוֹד בְּטֶרֶם מֵת רִאשׁוֹן וּכְבָר נִרְצַח.
דִּמְעָה הִתְנוֹצְצָה בְּמַעְגָּלְךָ עַד כִּי פֻּצַּח,
וּצְעָקָה הִתְרוֹצְצָה וְרוֹצְצָה אֶת הַקּוֹלוֹת,
שֶׁאַךְ עַתָּה בְּיַחַד נֶעֶרְמוּ,
אוֹתְךָ הָמוּ,
אוֹתְךָ רָתְמוּ,
אֶת תְּהוֹם־הַכֹּל כָּךְ לְהַחְזִיק –
.
וְכָל מָה שֶׁמֵּאָז הֵם גִּמְגְּמוּ,
הוּא אַךְ חֶלְקִיק
מֵעִם שִׁמְךָ, שֵׁם אֵל עַתִּיק.
.
I,11
אַתְּ חֲשֵׁכָה, אֲשֶׁר אוֹתִי אַתְּ מְהַוָּה,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ יוֹתֵר מִן הַלֶּהָבָה,
אֶת הָעוֹלָם הִיא מַגְבִּילָה,
בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹלָה
כְּמַעְגָּל מוּאָר
שֶׁמָּה שֶׁחוּצָה לוֹ, לֹא יְשֹׁעַר.
.
אַךְ הַכֹּל מַחְזִיקָה חֲשֵׁכָה בְּתוֹכָהּ:
צוּרוֹת וְלֶהָבוֹת, חַיּוֹת, אוֹתִי וְאוֹתְךָ
כְּפִי שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֱלֵי נִבְכָהּ,
בְּנֵי־אָדָם וּמִפְעָלוֹת –
.
וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת: נוֹכְחוּת עֲצוּמָה
מִתְעוֹרֶרֶת לְצִדִּי כְּמוֹ מֵעַצְמָהּ.
.
אֲנִי מַאֲמִין בַּלֵּילוֹת.
.
I,16
מִפְּנֵי שֶׁפַּעַם מִישֶׁהוּ בִּקֵּשׁ אוֹתְךָ אֵלָיו,
אֵדַע: אֶפְשָׁר שֶׁנְּבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַכְשָׁו.
גַּם אִם בְּכָל הָעֳמָקִים מָאַסְנוּ זֶה מִכְּבָר:
כְּשֶׁיֵּשׁ זָהָב בָּהָר
וְלֹא נוֹתָר מִי שֶׁלִּכְרוֹת אוֹתוֹ יָכוֹל,
יוֹם אֶחָד הַנָּהָר אֶל הָאוֹר אוֹתוֹ יוֹבִיל
מִמְּלֵאוּת וּמֵאֵין־קוֹל
הָאֲבָנִים.
.
גַּם אִם אֵינֶנּוּ מוּכָנִים
אֵל מַבְשִׁיל.
.
I,17
מִי שֶׁבַּבִּלְתִּי־נִשְׁלָב הָרַב שֶׁבְּחַיָּיו
מֵבִיא פִּיּוּס וּבְתוֹדָה מַכִּיר בַּסֵּמֶל בּוֹ כָּל חָל,
מִי שֶׁדּוֹחֵק
בָּרוֹעֲשִׁים אֶל מִחוּץ לַהֵיכָל,
יִהְיֶה לוֹ חַג אַחֵר, אַתָּה אוֹרְחוֹ הַמְּיֻחָל,
שֶׁבְּשַׁלְוַת הָעֲרָבִים בָּא לְבֵיתוֹ.
.
אַתָּה הוּא הַשֵּׁנִי שֶׁל בְּדִידוּתוֹ,
הַשְּׁתִיקָה שֶׁבְּמֶרְכַּז מָה שֶׁהוּא סָח;
וְכָךְ כָּל מַעְגָּל, שֶׁמִּסְּבִיבְךָ נִמְתָּח,
מוֹשֵׁךְ וְחַָג מִחוּץ לַזְּמַן אוֹתוֹ.
.
I,25
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, אַתָּה חֹק רַךְ מִכֹּל
שֶׁבּוֹ הִבְשַׁלְנוּ, בָּעֵת בּוֹ נֶאֱבַקְנוּ;
אַתָּה הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים שֶׁלֹּא כָּבַשְׁנוּ,
אַתָּה הַיַּעַר, מִמֶּנּוּ לֹא נֶחְלַצְנוּ,
אַתָּה הַשִּׁיר, שֶׁכָּל שְׁתִיקָה שׁוֹרַרְנוּ,
אַתָּה, דַּיָּג אָפֵל, יָכוֹל
לִלְכֹּד אֶת הָרְגָשׁוֹת אֲשֶׁר מִלַּטְנוּ.
.
הִתְחַלְתָּ כֹּה גָּדוֹל לְאֵין־שִׁעוּר אוֹתְךָ
בַּיּוֹם אֲשֶׁר אוֹתָנוּ בּוֹ הִתְחַלְתָּ, –
וְכֹה הִבְשַׁלְנוּ תַּחַת חֹם שִׁמְשַׁת דְּמוּתְךָ,
כֹּה רְחָבִים, אוֹתָנוּ כֹּה עָמֹק שָׁתַלְתָּ,
עַד בָּאָדָם בַּדְּמוּת וּבַמַּלְאָךְ נִכְלַלְתָּ
עַתָּה הֱיֵה שָׁלֵם בִּמְנוּחָתְךָ.
.
תֵּן לְיָדְךָ עַכְשָׁו לָנוּחַ בַּשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים
וְשָׂא אִלֵּם אֶת הַמַּחְשָׁךְ אֲשֶׁר בְּךָ אָנוּ עוֹשִׂים.
.
I,59
הָאֵל דּוֹבֵר לְכָל אֶחָד, רַק בִּבְרִיאָתוֹ,
וְאָז, מִן הַלַּיְלָה בִּשְׁתִיקָה יִפְסַע אִתּוֹ.
אֲבָל הַמִּלִּים, בָּעֵת בָּהּ אָנוּ מַתְחִילִים,
אֵלּוּ הֵן מִלּוֹת הָעַרְפִלִּים:
.
מִתּוֹךְ וּמֵעֵבֶר לְחוּשֶׁיךָ תִּשָּׁלַח
עַד גְּבוּל גַּעְגּוּעֶיךָ הִמָּתַח.
הַלְבִּישֵׁנִי כָּךְ:
מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים כַּלֶּהָבָה עֲלֵה וּצְמַח
עַד שֶׁצִּלָּם הָאָרֹךְ, הַנִּשְׁפָּךְ,
יְכַסֶּה אוֹתִי לָנֶצַח כִּגְלִימָה.
.
תֵּן לְהַכֹּל לְהִקָּרוֹת עָלֶיךָ: יֹפִי וְאֵימָה.
הוֹסֵף לָלֶכֶת עוֹד: שׁוּם תְּחוּשָׁה אֵינָהּ הָאַחֲרוֹנָה,
מִמֶּנִּי אַל תֵּאוֹת לְהִקָּטַע.
קְרוֹבָה לְכָאן הַמְּדִינָה
שֶׁבְּשֵׁם חַיִּים כֻּנְּתָה
.
אַתָּה תֵּדַע אוֹתָהּ
לְפִי רְצִינוּתָהּ, מִיָּד.
וְעַתָּה, תֵּן לִי אֶת הַיָּד.
.
רות פוירשטיין (1994) משוררת, אמנית רב־תחומית ותלמידת תואר שני לספרות באוני' תל אביב. ספר ביכוריה "ספר שכחה וגאולה" (2024) ראה אור בהוצאת ספרי בלימה. ספרה השני "עיר אין־גולה" עתיד לראות אור בשנת 2025. הציגה מרישומיה בתערוכת יחיד בסדנאות האמנים ירושלים, ובחממת האמנים של יריד צבע טרי 2025. יצירות פרי עטה ראון באור בגליונות "המוסך" מתאריכים 5.7.23 ו־7.3.24. בימים אלו עסוקה בין היתר במלאכת התרגום של "ספר השעות" לריינר מריה רילקה.
.
» במדור שירה מתורגמת בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אחמד זכּאריה, בתרגום רים ע'נאיים
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
