באוסף המפות ע"ש ערן לאור מצויה מפה מעניינת של אזורנו, המתמקדת באיראן. שינויים רבים קרו מאז פורסמה לפני כשמונים שנה. נסקור את המציאות האזורית שהיא מתארת אי אז בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
הגליון מציג את המזרח התיכון מנקודת מבט איראנית; איראן מודגשת בצהוב לעומת הירוק האחיד של שאר האזור. בשוליים לוח שנה פרסי, לוח שמשי ייחודי הנוהג באיראן ובאפגניסטן.
דמויות מנהיגי מדינות האזור מקובצות בשתי שורות: שלושת מנהיגים רבי השפעה מנקודת מבט איראנית מופיעים בהגדלה בשורה העליונה: סטאלין משמאל, במיקום המרכזי מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה של איראן, ומימינו המלך ג'ורג' השישי.
הסיבה לבחירת דמויות אלו היא שלבריטניה ולברית המועצות היתה השפעה גדולה באיראן בתקופה המדוברת. עם עליית השאה פהלווי האב הוא נעזר בבריטניה לצורך ביסוס משטר מודרני. וכן בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השניה ארעה הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן. הסכם בריטי סובייטי ערב לשלמותה הטריטוריאלית של איראן, ולנסיגת הכוחות הזרים משטחה עם תום המלחמה. למעשה איראן נשארה מחולקת בין בריטניה וברית המועצות עד שבשנת 1946 עזבו מעצמות אלו את איראן.
בשורה התחתונה נזהה משמאל את מייסד ממלכת ערב הסעודית ומלכה הראשון, עבד אל-עזיז אבן סעוד; ובין המנהיגים שלצידו נוכל זהות גם את פייסל השני מלך עיראק (בתמונה כילד) ואת פארוק מלך מצרים.
המפה מתייחסת למצב הגיאו-פוליטי גם בכך שמופיעים עליה אזכורים לברית סעדאבאד – הסכם אי תוקפנות שנחתם ב- 1937 בין טורקיה, איראן, עיראק ואפגניסטן (למשל בטקסט מתחת לדגל טורקיה: "באמצעות הסכם סעדאבאד [טורקיה] אוחדה עם המדינה האימפריאלית איראן ועם בריטניה שהיו בעלות הסכם סיוע הדדי". אזכור דומה מופיע בדפוס באזור עירק). גם המעצמה האימפריאלית בריטניה מוזכרת, למשל בכיתוב בשטח עבר הירדן.
על מפת איראן איורים המתייחסים לאתרים חשובים בערים מרכזיות:
עדויות על אודות הקהילה היהודית במשהד מצויות באתר הספרייה הלאומית בצורת עשרות כתובות שנחתמו בעיר. בין הפריטים המונגשים באתר הספרייה, ניתן אף למצוא חוזי נישואים מוסלמיםשל אנוסי משהד.
פארה דיבה אשתו של השאה האחרון של איראן נולדה בתבריז.
אנו יודעים כי קהילה יהודית מפוארת שכנה באספהאן:
Courtesy of the Library of the Jewish Theological Seminary, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
מדינת ישראל קיימה קשרים טובים עם איראן בזמנו, ואף הספרייה הלאומית תרמה ספרים לספריית אוניברסיטת איספאהן.
ARC. 4* 793 06 154 ארכיון הספריה הלאומית
טהרן – התוכלו לסייע בזיהוי המבנה באיור?
בין הישראלים ילידי בירת איראן נוכל למצוא את הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, ואת העיתונאי מנשה אמיר.
באתר הספרייה מונגשות עשרות כתובות מטהרן והן עדות לחיי היהודים בעיר זו:
בנוסף לכתובות, ניתן למצוא באתר הספרייה הלאומית חומרים מעניינים נוספים המתעדים את חיי היהודים באיראן לאורך הדורות. למשל, כתב שליחות שד"ר מכולל הספרדים בירושלים לקהילה היהודית במשהד בבקשת תמיכה בקהילת ירושלים, 1776. כתב יד של המקרא שנכתב באספאהן, 1572, מכתבים שנשלחו מקהילת יהודי טהרן אל הרב יעקב שאול אלישר במהלך המאה ה- 19 ועד לראשית המאה ה-20.
התמקדות המפה באיראן באה לידי ביטוי גם בכיתובים המתייחסים לשאר מדינות המזרח התיכון. לדוגמא, הכיתוב באזור מצרים הינו "מולדתה של הוד מלכותה המלכה פאוזיה". פאוזיה בתו של פואד מלך מצרים היתה אשתו הראשונה של השאה האחרון של איראן – מוחמד רזא שאה פהלווי.
אם נחזור ונעיין במפה, נזהה את דגלי איראן והמדינות השכנות מוצגים בהבלטה. נוכל למשל לראות את דגל מצרים – סהר ושלושה כוכבים לבנים על רקע ירוק – שנהג במדינה בין 1922 ל- 1958. דגל ערב הסעודית מופיע עם חרב בלבד ללא מלות השהאדה.
כמו כן, המפה מציגה נתיבי שיט, נתיבי טיסה, כבישים ומסילות ברזל בלווית איורי כלי תחבורה מתאימים ובנוסף מופיעים איורי גמלים עמוסי סחורות צועדים בשיירות:
כיום, הוחלפו המטוסים הדו מנועיים שטסו בשמי המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם השניה במטוסים חמקנים מדגם B2. קפיצה טכנולוגית שנקווה שתוכל בסופו של דבר לסייע להביא שלום ושלווה לאזורנו.
