ארוכים | גרמי שמיים מה

גרמי שמיים מה 

דוד ניאו בוחבוט

.

א

הוֹ גַּרְמֵי שָׁמַיִם מָה         גּוֹרֵם לָכֶם עָלַי

עוֹרֵם עֲלֵיכֶם יָם             עוֹרֵם תַּעַרְכֶם עַל עוֹר 

שׂוֹרֵט מִשֵּׁאת בִּזְהֹר        הַקַּרְקַע לִרְקִיעַי

מַשְׂרִיט עִבְרִית עָבוֹר      בְּחֵיק קִעְקוּעַי;

   סוֹנְטִים סוֹנֵטָה מְשֻׂטֶּנֶת; צְלָמִים שֶׁל אוֹר    

             לְסִפִּי סִנְּפוּ חַמְצָן כִּצְלִיל 

           קְ רִ י עַ ת תֻּמִּים, קְרִיאַת זָ כ וֹ ר.

בְּהִסָּנְפִי כְּחַמְצָן-צְלִיל               מִ י      יַ צִּ י לִ י

בְּהִכָּסְפִי אָל-עָל מִלֹּעַ                פִּ י      צ וֹ לִ י

         בְּהִסָּנְפִי אֶל-עָל סָפוּן, אָחִי, בֶּן-חֹר.

.

שֶׁמָּא נִבְדֵּיתִי בַּד בְּבַד בִּמְאַבְּדַי?

שֶׁמָּא כְּלַחַשׁ קְרִיאַת-שְׁמַע חָטוּף נִבֵּאתִי 

אֶת בְּדָיַת-דְּמוּתִי לְצֵל קוֹל מִתְנַגְּדַי?

בְּשֵׁן וְעַיִן עַל הַשֵּׁד חֶמְלָה הֵבֵאתִי.

כִּמְאָרֵס מַחְמַל-אִישׁוֹן אֶל עֵין עֵדַי

הַמּוּאָרִים שֶׁלְּמַבָּט-עֵינָם נִלְוֵיתִי;

.

כִּמְאַחֵז טֵרוּף בְּשִׁפְיוֹנוֹ טֹהַר 

כִּמְטַהֵר טֵרוּף בְּהִתְיַפּוֹ כְּאוֹר

כִּמְיַפֶּה טֵרוּף לְצֹרֶךְ בַּל-מֻתָּר 

כִּמְבַעֵר טֵרוּף מִתֹּקֶף זְכוּת לִבְעֹר.

.

כִּמְזַכֶּה טֵרוּף בְּכוֹחַ-הֲמָתָה 

שֶׁבִּרְצוֹתוֹ יָמִית אוֹתִי כְּנֵפֶל-אוֹר

עַד אֶהֱפֹךְ מִין אַרְגּוּמֵנְט שֶׁל חֲרָטָה 

מִפִּי קָרְבַּן מָדוֹן נִצְחִי עַד אֵין לִזְכֹּר –

.

הֵיאַךְ הֵחֵל לִדְעֹךְ אֲרִי בְּעֶרְיָתָהּ?

.

ב

הוֹ  גַּרְמֵי שָׁמַיִם מָה         גּוֹרֵם לָכֶם לִסְגֹּר 

             אֶת לִסְתוֹת צָהֳרֵיכֶם  עָלַי

כְּשֶׁשֵּׁדוֹת מְרִירִיּוֹת, בְּהִרְהוּרַי  

תִּצְלֹפְנָה יֹפִי חַי בַּחֲגוֹרוֹת  מָ ג וֹ ר.

.

הוֹ גַּרְמֵי שָׁמַיִם מָה מִתּוֹךְ חִכְּכֶם 

הֶעָתִיק                   עַתָּה מוֹרִיק

 טֵרוֹר רָבוּד שֶׁל הַחְּכָּמָה

                         מְיֻחָמָהּ, שְׁבוּרַת-כֵּלַי?

.

לְקוֹלוֹתַי הַמְּבֻכִּים שְׁנוּקִים סַהֲרוּרֵי                  

                              לֹא-יְנִיקָה

בְּלֹא מַרְגּוֹעַ גּוֹעִים                       בְּלֹא מַרְגּוֹעַ נוֹהִים

                   מְחֻסְּרֵי אֲנִיִּים אֶל מַרְגּוֹעַ?

לְהַגִּיעַ, מֻגָּהִים וּשְׁלֵמִים                   אֶל בֵּית הַגַּת       

                                  אַךְ בְּלִי לִנְגֹּעַ?

.

רוּחִי כְּסוּפֶּרְנוֹבָה נְחָשִׁית מַעֲרִימָה

עָלַי מִפְּנִימִי כָּךְ עוֹד פָּן מִפְּנִימָהּ; 

סְרוּחָה רוּחִי בְּעֵת שֵׁנָה, מַצְחִינָה

רוּחִי בְּעֵת שֵׁנָה, מַשְׁתִּינָה 

סוּפֶּרְנוֹבָה עֲסִיסִית כִּנְחִיל-

תְּחִנָּה מֵאִישׁוֹנַי;

.

עֵת לִחֲשָׁה בִּי דֶּרֶךְ כְּלִי שֵׁנִי; טִינָה!

כָּל טִעוּנָהּ: אַתָּה נִטְעָן בַּעֲטִינַי.

כָּל טִעוּנָהּ: אַתָּה! – לִי נִשְׁמָתְךָ נִתְּנָה

לִהְיוֹת רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לִנְתִינַי

הַחֲנוּטִים כִּדְמוּת-מוֹפֵת שֶׁל הַקְטָנָה.

.

ג

עוֹד יָבוֹאוּ בְּקָרוֹב בְּנֵי-הָאֲדָמָה, עוֹד יָבוֹאוּ 

בְּנֵי-הָאֲדָמָה לִדְבֹּק לָעַד כִּמְכוּרִים בְּכָל מְאוֹד 

לִנְבוֹכָיו הַחֲמוּקִים שֶׁל זֶה הַלַּחַשׁ

שֶׁיִּתְקָרֵא בְּפִיהֶם: שִׁ י ר.            וְיֵשׁ שִׁירִים

יִנְדְּדוּ כִּילָדִים בֵּין פַּח לְפַחַת, אוֹ 

כִּשְׂרִידִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִּים מְפֹרָרִים.

.

זֵכֶר חַי בִּי מְחַרְחֵר                              אֲבַק קְדֻשָּׁה

הַמִּתְקַדֵּר לְעֵת פְּרִיצָה                         מִנִּי אִשָּׁה

עֲדֵי אִשָּׁה (בְּעוֹד נַפְשִׁי                        טִינָה נִנְטֶרֶת)

              זֵכֶר חַי בִּי כְּנִצּוֹל מִתַּת-מַחְתֶּרֶת.

.

מַדְגֵּרָה שֶׁל חַיְדַּקִּים כָּךְ אֶל אִיַּי הִגְּרָה 

פְּנִימִית כְּגִיד אֶל גִּיד אוֹ וְרִיד אֶל עוֹרֵק

עֵת שֶׁבְּתַתֵּי-גּוּפִי (טְפִי!) סִכְסְכָה תִּגְרָה; 

נְהוֹרָא נִשְׂגָּבָה שֶׁל אֵין הֵיאַךְ לִנְהֹר-אֶל

אֶלָּא מִתּוֹךְ

      אֶל-תּוֹךְ מִתּוֹךְ

אוֹר-רַךְ שֶׁל מֹרֶךְ 

אַחְרִיתוֹם

נִפְצָל לְאֹרֶךְ 

עֶ רְ וָ ת וֹ.

.

ד

לֹא גַּס הַלֵּב, גִּסֵס מִלִּים 

לֹא גַּס הַלֵּב, גָּסַס.

בְּהֵרָתְחוֹ כְּדַם-אֵלִים

לֹא גַּס הַלֵּב, בֶּן-הַס.

אָכַל עַצְמוֹ מְשַׁל נוֹכְלִי 

בִּי נִתְלַכְלֵךְ; קָרַס.

.

כֹּה אֶבְיוֹנוֹ תַּחְתֵּי אוֹנוֹ

כְּאֵב עֶלְיוֹן נֶחְרַז 

בְּתַחְתִּיתוֹ, כִּי תַּחְתּוֹנוֹ

אֶל הֶרֶס מְאֹרָס.

דִּיסוֹצְיָאצְיַת שִׁ טְ י וֹ נ וֹ 

שֶׁנִּצְטַמְצֵם כְּדֵי רָז

נָתוּן כְּפָן בְּעִתּוֹנוֹ,

נִסְחָר כְּמַאֲרָז.

.

אָרוּז בְּרָז חָרוּז הָרָה

מִפֶּרֶא-פָּז חָרוּז מֻפְרָע

אָחוּז בְּפֶלֶא עַז יָרָה 

צְרוֹר זֶרַע מָג     לְשִׁ

גּוּ                      רָהּ! –

.

מִכּוּשֶׁלְאִמָּא הַ שְׁ רָ אָ ה

        אֶל כּוּשֶׁלְאִמָּא אֲ דָ מָ ה

בְּלֹא מַרְפֵּא לָשֵׂאת הַפֶּה

בְּשֹׁךְ לָשׁוֹן, לְעֵת קִדְמָה 

שְׂפַת עֵבֶר; אֵין 

                      מִי יְעַבְּרָהּ? 

.

מִי יְלַמְּדָהּ לִלְחֹשׁ: אָ מֵ ן 

מִבִּטְנַת-אֵם, מִלּוֹת שִׁירָה 

אֲשֶׁר יְהוּ לָהּ לִמְנַחֵם?

.

ה

מִי יְמַחֵשׁ עַכְשָׁו בַּחֹמֶר הַמְּחֻשְׁמָל

שֶׁל הָעַכְשָׁו אֲשֶׁר כֻּשַּׁף בְּכֶשֶׁף-אֵין

כְּשֶׁטִּפְטֵף בִּי פִּטְפּוּטֵי זֵעַת עָמָל

נִגְּרָה מָגוֹר בִּי, נִיאָגָרָה קַטְלָנִית

מִלּוּי אֲנִי כְּמִין נְחִיל חֲסַר מַחְמָל!

.

אֵשׁ מַרְשִׁיעָה מִן הָאִישׁוֹן הַמְּסֻמָּל

רֹק אָלֵגוֹרִי שֶׁל גְּרִירַת לָשׁוֹן מְגֹרָה 

גּוּרֵי-גּוּרִי הָפְכוּ גִּדּוּל גְּרוּרַת שִׁירָה

גּוּרֵי-גּוּרִי אַט נִשְׁתְּלוּ בְּגוּף חָדָשׁ.

יִהְיוּ לְגוּף עַצְמוֹן מַצְמִיחַ        נְ שִׁ י רָ ה

מָסוּר לָנֶצַח אַךְ מִפִּיו             נִמְסָר כְּדַ"שׁ

שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר וְאַף שֶׁכָּךְ שׁוֹחֵר-שִׁירָה!

.

ו

הוֹ גַּרְמֵי שָׁמַיִם מָה          גּוֹרֵם לָכֶם לִגְעֹר

כְּלוֹעֲעִים גֵּרָה מָה           גּוֹרֵר גְּרוֹנְכֶם אֶל אוֹר

.

נֶדֶר הַלָּשׁוֹן; כֹּה לִבְרִיתַת הָאוֹת 

אֲשֶׁר בֻּטְּאָה כְּרִמָּה    

עֵירֻמָּה מֵאוֹת, עֵ י רֻ מָּ ה         

מֵאֲדָמָה; מָה חוֹלָה הִיא –
חוֹלָה מְ דֻ מָּ ה!

.

הוֹ גַּרְמֵי שָׁמַיִם מָה            גּוֹבֵל בָּכֶם כְּאוֹר?

קָט שֶׁקָּפָא עַד כְּמַבָּט         זוּלַת אֶחָד שֶׁל מַשְׂטֵמָה

גּוֹרָל-נִסּוּי טוֹבֵל בְּתַת       בֶּן-עֹל, בֶּן-עֹל מַשְׁמִיעַ קוֹל

נִטְמָע כָּתֹם, לֹא קוֹל נִשְׁמָט

                                        כָּלִיל, כְּמוֹ צְלִיל, בִּבְלִי לַחְדֹּל.

.

   מִקְּצֵה לֹא-קוֹל, מִקְּצֵה

       לֹא קוֹל מֻרְצָן. חִישַׁת שָׂרָף, בְּהַפְצִיעָהּ

צְמַרְמֹרֶת עוֹר. צְמַרְמֹרֶת עוֹר כְּעֵין מַכַּת-בָּרָק, אָצַן-

הַנֶּפֶשׁ הַמֻּחְלֶפֶת עַד לִקְצוֹת-

קִבֹּלֶת-שֵׂאת חָלָל נַפְשִׁי, יְכֹלֶת נֶפֶשׁ. 

.

.

.

עוֹד תָּבוֹאנָה, תַּעֲבֹרְנָה בְּמַפְגִּיעַ

          נוּגוֹת נוּגוֹת בְּנוֹת הַחַוָּה לַהֲגוֹת 

נֶגַע מֵהֶגֶה הֲגַם דָּם מִן הַדְּמָמָה

חַסְרוֹת גּוּף, חֲרִישִׁיּוֹת, עוֹד תַּרְעֵשְׁנָה

אֶת פְּנִימֵנוּ (בַּת-קוֹל) בְּנוֹת-הָאֲדָמָה;

חַסְרוֹת גּוּף, אַל-חוּשִׁיּוֹת, עוֹד תִּכְבֹּשְׁנָה 

אֶת יְצָרֵינוּ כְּאוֹצְרוֹת רֵישָׁא-קְדוּמָה;

.

בְּמוֹשְׁבֵי שְׁמָמָה רֻשַּׁשְׁתָּ כִּירֻשָּׁה 

פְּתוּחָה מִמְּךָ, מִתּוֹכְךָ נִפְתַּחַת.

אוֹתֵת: יֶשְׁךָ? הֲלֹא עַכְשָׁו, אִשָּׁה 

כִּבְפָתְחָן אוֹתְךָ מִתּוֹכְךָ פּוֹתַחַת! – 

.

אֶל הָאַחַת שֶׁבְּחָזְקָה אַתָּה נִפְחָת

בְּהַתְאָמָה מְלֵאָה לְכַמָּה שֶׁנִּפְתַּחְתָּ.

.

פְּנִימְךָ קָרֵב כְּעוֹבֵר אֹרַח חוּצָנִי 

בְּהִבָּרְאוֹ בִּי כְּמִדְבָּר פְּרִי דִּבּוּרְךָ,

בְּנִעוּרוֹ אֵבֶר רָדוּם שֶׁל תַּעֲנִית

הוּא מְשׁוֹרֵר שֵׁנִית אֶת רֶגַע עִבּוּרְךָ.

.

(הֲלֹא הַכֹּל אוֹמֵר: בְּכָל לֵדָה בְּרָכָה) 

כִּי כֵן כְּשִׁיר בּוֹכֶה נוֹלַדְתִּי אֲ נִ י.

.

דוד ניאו בוחבוט (יליד 1994, ירושלים) הוא משורר, עורך שירה ומורה לכתיבה יוצרת בבתי ספר יסודיים. בקרוב יראה אור ספרו השלישי "ריבון עולם שירה" במסגרת סדרת הספרים החדשה "שרף" (הוצאת "בלימה") שבוחבוט ישמש עורכה הראשי.

.

» במדור ארוכים בגיליון הקודם של המוסך: שירים מתוך פואמה מאת מתי שמואלוף

.

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן