ירושלים

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל, בה ממוקמים מוסדות הממשל המרכזיים של המדינה: הכנסת, בתי הנשיא וראש הממשלה, בית המשפט העליון, ועוד. מיקומה של העיר הוא במזרח המדינה, באזור הרי יהודה. לירושלים היסטוריה עתיקת יומין, שהובילה אותה להיות קדושה עבור שלושת הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. היא זכתה לשמות רבים במהלך השנים, ביניהם: ירושלים, ירושלם, ציון, חפציבה, משוש תבל, יפה נוף, עיר דוד ועוד.

אתרי העיר והמורכבות שבה

ירושלים נחשבת לעיר מרכזית בעולם, ומורכבת מאוד. אופי אוכלוסייתה מגוון ומורכב מישוב יהודי וערבי. הישוב היהודי מורכב מאוכלוסייה חילונית ודתית, ואוכלוסייה חרדית. ריבוי הקבוצות מוביל למאבקים פנימיים רבים שנובעים מחילוקי דעות בדבר צביון העיר.

העיר העתיקה בירושלים, המרכזת אתרים היסטוריים רבים, הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. בין המקומות והאתרים שבעיר: הר הבית – המקום בו שכנו בתי המקדש הראשון והשני. ממוקם בו הכותל המערבי, שהוא שריד מקירות החומה שהקיפה את בית המקדש, ומשמש מרכז תפילה מרכזי לעם היהודי. בהר הבית ממוקמים כיפת הסלע ומסגד אל אקצא, אליו הגיע מוחמד ממכה על פי המסורת האסלאמית. אתרים נוספים: עיר דוד – הנקודה בה צמחה העיר; כנסיית הקבר – בה נמצא קבר ישו לפי המסורת נוצרית; ויה דולורוזה – המסלול בו צעד ישו בדרכו אל מקום צליבתו, לפי אותה מסורת; טיילת ארמון הנציב – תצפית על העיר העתיקה. עוד בעיר: מוסדות תרבות, אקדמיה, ובריאות מרכזיים.

במהלך ההיסטוריה של העיר, שריכזה אליה את כל הדתות בתקופות שונות, נקבעו בה ארבעה רובעים: רובע יהודי, מוסלמי, נוצרי וארמני. העיר נחשבת לקדושה עבור היהדות, נצרות ואסלאם, ולכן היוותה במשך ההיסטוריה מוקד למלחמות וסכסוכים שנמשכים עד ההווה.

ירושלים קדושה עבור העם היהודי בגלל ההיסטוריה המקראית שמתארת התיישבות יהודית קדומה, כשעל פי המסורת זו העיר בה אלוהים בחר למקום שכינתו. כמו כן, בירושלים הוקמו בית המקדש הראשון והשני. חשיבותה מתבטאת גם בכך שהמקרא וההלכה מציינים מצוות הכרוכות בירושלים, כמו עלייה לרגל בשלושת הרגלים.

היסטוריה

ירושלים הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, תיעוד ראשון להתיישבות בעיר נרשם במאה ה-5 לפנה"ס. על פי המקרא, ירושלים הייתה יבוסית, עד כיבושה בידי דוד המלך. בהמשך, שלמה המלך בנה בה את בית המקדש הראשון. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה על ידי האימפריה הבבלית והחלה תקופת גלות בבל.  כשבעים שנה לאחר חורבן הבית הראשון, שבו היהודים לירושלים ברוח הצהרת כורש, והוקם בית המקדש השני. בשנת 332 לפנה"ס אלכסנדר מוקדון כפה משטר יווני בעיר שחוקק חוקים נגד היהודים עם ניסיונות להמרת דתם. הדבר הוביל למרד החשמונאים, ששלטו בירושלים עד כיבושה בשנת 63 לפנה"ס על ידי האימפריה הרומית.

הורדוס המלך, ששלט בעיר תחת חסות רומית, בנה מבנים מפוארים ברחבי העיר, שיפץ את מקדש הורדוס (בית המקדש השני). בהמשך, טיטוס שהגיע להכניע את המרד כבש את העיר והחריב את בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. בעת ההיא, החלה הנצרות להתפשט בארץ ישראל ובפרט ירושלים. בשנת 136 לספירה העיר הייתה תחת שליטה רומית-נוצרית. היא הפכה למרכז דתי חשוב לנצרות עם הקמת כנסיית הקבר במאה הרביעית לספירה, יחד עם כנסיות נוספות.

בשנת 636 העיר נכבשה בידי שליטים ערבים מוסלמים, וב-691 השליט עבד אל מלכ בנה בה את כיפת הסלע. במאות השנים לאחר מכן שבה העיר לשליטה נוצרית לאחר מסעות צלב אכזריים נגד יהודים ומוסלמים וגירושם. בשנת 1187 צלח א-דין כבש את העיר, שעברה לשליטה מוסלמית שנמשכה כ-700 שנה. בשנים 1260-1516 הייתה העיר בשליטת הממלוכים, עדיין תחת צביון מוסלמי. במהלך המאה ה-15 נקבעו בה ארבעת הרובעים הידועים: היהודי, נוצרי, מוסלמי וארמני. בשנת 1517 עברה העיר לשליטת האימפריה העות'מאנית. בתקופה זו נבנו חומות ושערי ירושלים על ידי הסולטן סולימאן המפואר, שגם דאג לשיפוץ מגדל דוד. במאות ה-18-19 הישוב היהודי שהתפתח בעיר מנה כ-11 אלף איש, והפך לקהילה הגדולה בה.בשנת 1860 נוסדה השכונה היהודית משכנות שאננים בידי משה מונטיפיורי, שנחשבת לשכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר.

ב-1917 עברה העיר למנדט הבריטי שקבע כי היא בירת ארץ ישראל וריכז בה את מוסדות שלטונו.

בכ"ט בנובמבר 1947 הוכרז בעצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, ונקבע כי ירושלים תיחשב לאזור ניטרלי בשליטה בינלאומית. ההחלטה הובילה למלחמת השחרור. בתום המלחמה, מזרח העיר, כולל העיר העתיקה, היה בשליטה ירדנית, ומערב ירושלים היה בשליטת מדינת ישראל. עם סיום המלחמה, בדצמבר 1949, הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון על ירושלים כבירת ישראל. במלחמת ששת הימים, בשנת 1967, הצליח צה"ל להגיע למזרח העיר, ואזור הר הבית והכותל עבר לידיו.

ירושלים: תמונות, מפות, ספרים, מאמרים, ועוד תוכלו למצוא פה