בסוף מרץ 1915, בעיר קמברה שבצרפת, התאגדו מספר חיילים גרמנים-יהודיים כדי לחגוג ביחד את ליל הסדר וחג הפסח – עד כמה שהדבר ניתן במציאות מלחמת העולם הראשונה.
כדי להיערך כראוי, הכין החייל הבווארי אברהם (אדולף) פרנקל (1965-1891), דוקטור למתמטיקה, טופס הרשמה למשתתפים. נרשמו עוד תשעה חיילים, רובם מיחידות בוואריות, ששהו בשטח צרפתי כבוש קרוב לגבול עם בלגיה. פרנקל נתן הנחיות למשתתפים כיצד לבקש אישורי יציאה מהבסיסים: עליהם לומר שהדבר נדרש מתוך "צרכים דתיים" וגם המליץ להצטייד בסידורי תפילה. כל הנרשמים היו מעוניינים להשתתף בשני הערבים המתוכננים, ב-29 וב-30 במרץ. את רשימת המשתתפים בליל הסדר בשנת 1915 לקח ד"ר פרנקל לחפציו האישיים ושמר אותה במשך עשורים רבים. יחד עם ארכיונו האישי הגיעה גם רשימה זו למחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית.
לאחר כ-50 שנה כתב אותו אברהם הלוי פרנקל את זיכרונות חייו, בשפה הגרמנית, אף על פי שבינתיים הוא גר בארץ כבר כמעט 40 שנה. ספר זה, כולל גם פרק על שירותו של פרנקל בצבא הגרמני במהלך כמעט כל שנות המלחמה. בפרק זה כתב פרנקל שבשנתיים הראשונות הוא שירת כחובש. בשנת 1915 הוא שירת בבית חולים צבאי בעיר הצרפתית קמברה. פרנקל אף הסביר בספרו שהוא היה ממונה על העניינים הדתיים של החיילים היהודיים, כלומר הוא מילא את החלל שבין דאגה לצרכים הדתיים של החיילים היהודיים ובין הרבנים הצבאיים, שלא יכלו להיות תמיד בכל במקום. סביר להניח שפרנקל אכן ארגן את ליל הסדר בתפקידו כממונה על ענייני דת.
על תפקיד זה כתב פרנקל:
"…בעיות חדשות עלו בעניינים שהיו קשורים לחיים המסורתיים, בעיקר בנוגע למזון, אך גם בקשר לתפילות, תפילין, להימנעות מגילוח וכדומה. אכן תמיד הצלחתי לחיות על פי כללי הכשרות, מלבד תקופה קצרה באביב 1918, כאשר רב הקהילה עדת ישראל בברלין, הד"ר עזרא מונק, אסר עליי בפרוש לשמור על הכשרות. מובן מאליו שבדרך כלל היה קשה לשמור שבת."
(תורגם מזיכרונותיו של פרנקל: Abraham A. Fraenkel: Lebenskreise. Aus den Erinnerungen eines jüdischen Mathematikers. Stuttgart 1967, p.128)
במחצית השנייה של מלחמת העולם הראשונה עבר פרנקל ליחידת תצפיתני מזג אוויר, תפקיד שתאם יותר את כישוריו המובהקים כמתמטיקאי. מיד לאחר סיום המלחמה חזר אברהם פרנקל לאוניברסיטת מרבורג, ומאוחר יותר עבר ללמד כפרופסור למתמטיקה בעיר קיל בצפון גרמניה. בשנת 1926, ביקר המתמטיקאי בארץ ישראל יחד עם משפחתו, ושלוש שנים לאחר מכן עלה ארצה ונעשה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית. ב-1938 אפילו נבחר לרקטור האוניברסיטה. בארץ פרסם חיבורים מתמטיים וחידש מונחים מתמטיים רבים בלשון העברית שעד אז לא היו קיימים.
