"רציתי לבלבל אותו ולשחק בו בעצמי. אולי לא חשבתי על כלום, סתם רציתי להתאכזר אליו, כי ככה צריך לנהוג עם פחדנים." אישה מידרדרת לאשפתות ומנסה את כוחה במשחקי תעתוע: סיפור קצר מאת עילי ראונר
ביקורת עיון | קולה המואר של הקינה
"דיוקן פנים של אני־כותבת באמצעות ציור של תווי פנים אחרים, הפנמה וגילום של קולות ורוחות דרך קריאה בדיוקנאות של אחרים." עילי ראונר על "שיבת הספרות אל הממשות: הכנה לרוֹמַסָּה" מאת מיכל בן־נפתלי
ביקורת פרוזה | הבית עצמו פרוץ
"אפשר להגדיר את הספר כשרשרת תמונות ממלחמת האזרחים הישראלית העכשווית או כרצף תמונות בלתי נגמר ממלחמת מאה השנים במזרח התיכון." עילי ראונר על "עכברתולים" מאת יובל ליבליך
