הַמּוּסָךְ – מרץ 2025

"אַל תִּתְּנוּ שֶׁיֹּאמְרוּ: לֹא רָאִינוּ. רָאִינוּ." תרגומים משיריה של ג'יין הירשפילד (מאנגלית: דפי אגם־סגל), הנמנית עם הקולות הבולטים בשירה האמריקאית למען החיים על פני כדור הארץ; ובמדור השירה: שירת מקור חדשה מאת מיכאל קגזנוב, מיכל כהן וצוריאל אסף; ד"ש מנעורייך: אהוד פירר ניגש אל "אוטוקורקט", ספרו האחרון של אתגר קרת, ומביט לאחור אל האיכות בנוסח הניינטיז כאיכות נטולת עומק; במדור פרוזה: "לחם, מדרכה, אופניים", סיפור ביכורים מאת שירה גרוס המתרחש בחורף הברלינאי; נגה רש כותבת על ההתמודדות עם קצות הנפש באפלת הלילה האינסופי ב"אישה בקוטב" מאת כריסטיאנה ריטר, המתעד שנה בקוטב הצפוני; במדור ביקורת שירה: מרב פיטון על ספר השירה האחרון של טל ניצן, "היער שבדינו", אשר "מעניק קול לָעץ הנופל ביער, מעז לכרוך בין דפיו רוך ואמת יחדיו, בלי לוותר על אף אחד מהם"; במדור "ארוכים": "לָצֵאת לַיַּעַר לָצוּד אֶת הַכְּאֵב" – מחזור שירים מתוך פואמה מאת מתי שמואלוף; מיכל בן־נפתלי על "העיר האבודה: טרילוגיה" מאת רינה עוזיאל בלומנטל כפרוזה נודדת של זיכרונות; גיא פרל קורא בשיר "אוטוביוגרפי" מאת המשוררת הגרמנייה־יהודייה מאשה קאלקו, שבו "האם והרחם הם תחנות ביניים, לאו דווקא רצויות, בדרכה מן הפתוח, הרחב והנצחי אל מציאות העולם המוגבלת"; ולהאזנה: תמר שרה קפסוטו מבצעת את "איך לדבר", שיר שהלחינה למילותיה של המשוררת ענת לוין.