האמן היהודי שחזה בציוריו את זוועות הנאצים

הצצה לאוצרות השמורים בארכיון דיולה צילצר, הצייר שהתריע על סכנות הפשיזם והנאציזם באירופה

ככל הנראה אחד מהאיורים הראשונים של מחנה ריכוז נאצי, שנת 1933

מֶרִי צִילְצֶר, אלמנתו של הצייר היהודי-הונגרי דְּיוּלָה צִילְצֶר (שיש מאייתים את שמו גְּיוּלָה צִילְצֶר), הייתה זו שניהלה את העיזבון של בעלה לאחר מותו בשנת 1969. הארכיון הגיע לספרייה הלאומית ב-2002, שנה לאחר מותה של מרי. החומר העשיר שבארכיון מכיל בין היתר, תעודות אישיות, תצלומים, התכתבות עם אישים שונים, יצירות ספרות, ציורים ואיורים. באמצעות חומר זה נוכל להתחקות אחר חייו ויצירתו של האמן.

מרבית הציורים בארכיון הם ליתוגרפיות. להבדיל מציור, ליתוגרפיה אחת יכולה להתקיים ביותר מעותק מקורי אחד. עשיית שכפולים בעזרת השיטה הליתוגרפית כרוכה במאמץ. לכן, כל השכפולים הם מעשה ידי אותו האומן שהשתמש באותה אבן עליה הוא צייר כדי ליצור את כל השכפולים. לעומת זאת, לרפרודוקציות אין ערך של מקור.

 

"אופיום" מאת דיולה צילצר, ליתוגרפיה
"אופיום" מאת דיולה צילצר, ליתוגרפיה

 

דיולה צילצר נולד ב-1898 בעיר הבירה של הונגריה, בודפשט. צילצר היה צאצא למשפחת אומנים שכללה, בין היתר, את צייר חצר המלך הבווארי אנטל צילצר, את הפסלת היינלקה צילצר ואת הצייר המודרני פרידיש פרנק.

מאז שזכר את עצמו התעניין צילצר בהמצאות טכנולוגיות. אהבותיו הגדולות היו המכונות.

תעודה מהמוזיאון הטכנולוגי ההונגרי המלכותי שניתנה לדיולה זילצר על סיום קורס מפעילי מנועי גז בשנת 1920
תעודה מהמוזיאון הטכנולוגי ההונגרי המלכותי שניתנה לדיולה זילצר על סיום קורס מפעילי מנועי גז בשנת 1920

ב-1917, יחד עם עוד שניים מחבריו, טרוצר ומינץ, עבד צילצר לפתח טורפדו נשלט בעזרת גלי רדיו. בזמן המהפכה הרוסית, הצבא הרוסי העמיד מפעל לרשותם של שלושת הצעירים במטרה לבנות את המודל שלהם ולייצרו לשימוש צבאי, אך הרעיון לא יצא לפועל. המודל הפך לפטנט חשאי גרמני ומאוחר יותר שימש כבסיס לחידושים טכנולוגיים, כגון החייגן של מכשירי הטלפונים ומערכת השליטה של טילים שפותחו במדינות אחרות.

 

הצייר דיולה צילצר בחדר עבודתו, צילום: אנדרה קרטס
הצייר דיולה צילצר בחדר עבודתו, צילום: אנדרה קרטס

 

בהיותו יהודי, לא יכול היה צילצר להמשיך את לימודיו האקדמיים בהנדסת מכונות עקב הנומרוס קלוזוס. ב-1919 הוא ברח מפני הטרור של לאומנים הונגרים לעיר טְרִיאֶסְטָה שבאיטליה. שם, לצד הנהגת בית חרושת שפתח עם שותפיו, החל לצייר. כתוצאה מכך הלך ללמוד ציור במינכן בבית ספרו של הצייר הגרמני המפורסם האנס הופמן בין השנים 1923-1922.

צילצר, שהצטייד בתעודה מעידה על היותו נוצרי בטריאסטה, שב לבודפשט ונרשם לאקדמיה לאומנויות ב-1924. כשנודע לסגל האקדמי, כי הוא ממוצא יהודי, הודח מהאקדמיה "כחסר כישרון". על אף השפלה זו, פרסם את אוסף הליטוגרפיות שלו בשם "קליידוסקופ" (Kaleidoskop) ב-1924. פרסום זה חולל הצלחה רבה שאפשרה לו לעזוב סופית את הונגריה. הוא חי בפריז בין השנים 1932-1924, שם הוא עבד עבור כתב העת Clarté והעיתון היומי L'Humanité הצרפתיים ששימשו את המפלגה קומוניסטית בצרפת. הוא היה חברו של הסופר והפובליציסט הצרפתי אנדרי ברביוס.

החל מ-1929 יצירותיו של צילצר נושאים אופי אנטי-פשיסטי המופנה כנגד משטריהם של היטלר ושל מוסוליני. ב-1932 הציג בתערוכה באמסטרדם את האלבום "גז" (Gaz), אלבום שכולו מחאה בשימוש בגז כאמצעי לחימה נגד אוכלוסייה אזרחית. באותה שנה, בעקבות ההצלחה, האוסף הוצג גם בארה"ב.

צילצר, אומן סוציאליסט שסבל מאנטישמיות מאז צעירותו, הביע את השקפת עולמו ודעותיו הפוליטיות בציוריו. הוא הקדים את זמנו והציג את זוועות מלחמת עולם הראשונה כאזהרה למלחמה עתידית אליה השלטונות הפשיסטיים עלולים להוביל כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.  האלבומים "קליידוסקופ" ו"גז" שפורסמו ב-1924 וב-1932 עוסקים בנושא זה. מעבר לכך, מרשימים ציוריו המבקרים את אכזריותה של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, כמו ציורי מחנות הריכוז שלו מתחילת שנות השלושים.

 

תמונת השער של האלבום "קליידוסקופ" מאת דיולה צילצר, שנת 1924
תמונת השער של האלבום "קליידוסקופ" מאת דיולה צילצר, שנת 1924

 

גז - מאת דיולה צילצר
אחד האיורים מהאלבום "GAZ" של זילצר מ -1934

 

מחנות ריכוז הם אינם המצאה של המנגנון הנאצי בגרמניה. המחנות שהקימו הבריטים בדרום אפריקה בזמן מלחמת הבורים שראשיתה בסוף המאה ה-19 ואף הגוּלאַג הרוסי כמערכת עונשין באמצעות עבודת כפייה, קדמו לכך. מחנה הריכוז הראשון בשטחי גרמניה הוקם בדכאו לאחר עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 ונועד למתנגדים לשלטון הנאצי ולאנשים מקבוצות חברתיות לא רצויות, כגון מחוסרי בית, הומוסקסואלים וכו'.

 

צילצר דיולה: איור של מחנה ריכוז משנת 1933
צילצר דיולה: איור של מחנה ריכוז משנת 1933

 

שני איורים של מחנות ריכוז משנת 1933. האיור התחתון שימש כעמוד השער של הספרון "נשים וילדים תחת צלב הקרס" שהוא אוסף ידיעות ודוחות עובדתיים על הטרור והדיכוי ברייך השלישי שהתפרסם בשפה האנגלית ב-1936 בניו-יורק, ארה"ב.
שני איורים של מחנות ריכוז משנת 1933. האיור התחתון שימש כעמוד השער של הספרון "נשים וילדים תחת צלב הקרס" שהוא אוסף ידיעות ודוחות עובדתיים על הטרור והדיכוי ברייך השלישי שהתפרסם בשפה האנגלית ב-1936 בניו-יורק, ארה"ב.

 

צילצר, שהשתייך לזרם האקספרסיוניסטי, מחה בגלוי ובזעם נגד האידאולוגיה הפשיסטית וקרא להתאגדות נגד האימה הנאצית על ידי פרסום ציורים אלה כבר ב-1933.

"שיחת השלום" של היטלר הקורא למלחמה. קריקטורה משנת 1934
"שיחת השלום" של היטלר הקורא למלחמה. קריקטורה משנת 1934

 

"הבה נחלק אותו" - מוסוליני והיטלר מתחלקים. 1935
"הבה נחלק אותו" – מוסוליני והיטלר מתחלקים. 1935

ב-1932 צילצר עבר לגור בארה"ב, הוא טייל לאורכה ולרוחבה של מדינתו המאמצת במשך שנה שלמה, והמשיך לצייר.

מכתב המלצה מבניו של ג 'פ. פוטנאם שנמסר לזילזר בנוגע לאזרחותו בארה"ב. 1934
מכתב המלצה מבניו של ג 'פ. פוטנאם שנמסר לזילזר בנוגע לאזרחותו בארה"ב. 1934

 

כרטיס ביטוח הלאומי האמריקני של צילצר דיולה
כרטיס ביטוח הלאומי האמריקני של צילצר דיולה

 

גיולה זילצר ככל הנראה בסוף שנות ה -30
גיולה זילצר ככל הנראה בסוף שנות ה -30

ב-1939 עבר להוליווד, שם הוא עבד בתעשיית הקולנוע. שם, כמנהל אומנותי, עיצב סטים של סרטים מפורסמים. לצד פעילותו בתחום הקולנועי, הוא המשיך לתרום לפטנטים אחדים, כגון ה-Visi-Recorder, ספר צעצוע לילדים וחניה תת קרקעית עם מקלט.

מערך במה שתוכנן וצויר על ידי צילצר עבור סרט הקולנוע "חייו המאושרים הקצרים של פרנסיס מקומבר"
מערך במה שתוכנן וצויר על ידי צילצר עבור סרט הקולנוע "חייו המאושרים הקצרים של פרנסיס מקומבר"

 

ספר צעצועים עם פטנט לילדים שעיצב צילצר
ספר צעצועים עם פטנט לילדים שעיצב צילצר

 

אזור חניה תת-קרקעי סלילי עם מקלט שתכננו על ידי דיולה צילצר, קובאץ' ווויליגר
אזור חניה תת-קרקעי סלילי עם מקלט שתכננו על ידי דיולה צילצר, קובאץ' ווויליגר

 

גרסה אחרת של אותו מקלט כמו שלמעלה. נקראה "חניון מוגן מהתקפות אוויריות"
גרסה אחרת של אותו מקלט כמו שלמעלה. נקראה "חניון מוגן מהתקפות אוויריות"

 

הלוגו של ה-VISI RECORD, פטנט מאת צילצר
הלוגו של ה-VISI RECORD, פטנט מאת צילצר

 

תעודת חבר המכון לממציאים אמריקאים שניתנה לדיולה צילצר
תעודת חבר המכון לממציאים אמריקאים שניתנה לדיולה צילצר בשנת 1940

בתום מלחמת העולם השנייה ביקר צילצר באירופה והסתובב בפריז ובבודפשט עד 1950. ב-1954 הוא עבר למקום מגוריו הסופי, ניו יורק כדי להתמחות בהכנת חיתוכי עץ צבעוניים ושיטות חדשות של הדפסת סטנסילים. בניו יורק הוא עבד עבור רשתות הטלוויזיה NBC ו-Cinerama, המשיך לצייר ולערוך תערוכות פרטיות בין השנים 1960-1963. היו לו גם ניסיונות לכתיבת פרוזה, כגון הנובלה "חף מפשע באמריקה" וכו'.

 

ציור שמן מאת דיולה צילצר
ציור שמן מאת דיולה צילצר

 

דיולה צילצר באטלייה שלו בערך ב- 1943
דיולה צילצר באטלייה שלו בערך ב- 1943

 

לאורך חייו הסוערים הכיר והתכתב דיולה צילצר עם אנשי שם רבים מתקופתו, ביניהם הסופר והפובליציסט אפטון סינקלר, הבמאי הצרפתי ז'אן ויגו, הצייר המקסיקני דייגו ריברה והצייר היפני מונקטה שיקו, שחקן הקולנוע גריגורי פק, הסופרים רומן רולן ואיליה ארנבורג, הפסל הרומני קונסטנטין ברינקוש, הפייטן ההונגרי יוז'ף אטילה, אלי ויזל ועוד רבים. גם המדען אלברט איינשטיין זכה לקבל מצילצר עצמו אוסף ציורים. על כן מעיד מכתב התודה שאיינשטיין כתב לאומן בעת תחילת הפלגתו בספינה מבלגיה ב-26.03.1933.

רישומים באתר "My Heritage" מצביעים על כך שדיולה היה נשוי לאירנה פ' קלוג. לאחר גירושיהם הוא התחתן עם מרי (פוקס) פיטייל. מרי פגשה את דיולה בארצות הברית, לשם עברה לאחר מות בעלה הראשון קלמן פיטייל, שנפל במהלך מלחמת העצמאות של ישראל בשנת 1948. מידע זה מבוסס על טניה רובינשטיין-הורוביץ מדיסלדורף, גרמניה. אביה של טניה היה בן דודו של קלמן פיטייל.

 

Henry Miller
"… אני שמח שמצאת אישה – אישה אמיתית! …." כותב הנרי מילר לצילצר בשנת 1956. נכתב כנראה בקשר למרי

הסידור והרישום הקטלוגי של ארכיון דיולה צילצר התאפשרו בעזרת הסיוע הנדיב של קרן ליר.

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד

כתבות נוספות

"המכתב מוחזר לשולח: מועצת היהודים איננה קיימת עוד"

"עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו

המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים

תגיות

שאול גרינשטיין

שאול גרינשטיין, ארכיונאי בספרייה הלאומית. נשוי ואב לשלושה, עוסק ברישום חומר ארכיוני וקטלוגו. דובר, קורא וכותב בשש שפות, בוגר הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. תחביבים: כלבים, רכיבה על אופניים ועוד...

לכתבות נוספות של שאול גרינשטיין >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו