עד היום נקרא אחד משערי מסגד אל-אקצא במזרח ירושלים בשם "שער פייסל", השם שניתן ככל הנראה על ידי המועצה המוסלמית העליונה לאחר ביקורו של המלך פייסל השני בירושלים בשנת 1943. בביקור הזה תרם המלך פייסל בשיפוץ השער. לא היה זה הביקור הראשון של פייסל בירושלים. מדוע ביקר המלך פייסל פעמיים ב"עיר הקודש" תוך פחות משנתיים? האם הביקורים נחשבים כניסיונות שדודו הפעיל למען חיזוק שלטון המשפחה ההאשמית בירושלים או שזה בעצם מסר סמלי לעולם הערבי שהמשפחה ההאשמית היא בעל החסות והמגינה על המקומות הקדושים בירושלים? חוקרים ומתעניינים בתקופה ההיא העלו השערות מהשערות שונות.
מגזין אל-מונתדא מספק לנו מידע מפורט לגבי הביקור הראשון לירושלים, כאשר המלך פייסל היה בן שמונה. העיתון מפרט את שמות המלווים כמו הקונסול העיראקי ומושל ירושלים. בתמונות הביקור ניתן לראות גם את השייח' יוסף טהבוב, אחד מהבולטים שבחברי המועצה המוסלמית העליונה.
בתמונה למעל נצפה המלך הצעיר חותם על ספר "הווקף", יומן למבקרים רמי מעלה, בקונסוליה העיראקית שם שהה עם משפחתו. מעניין שהמגזין מינה צייר בשביל שיצייר תמונה מיוחדת למלך על המדרגות המקבילות לכיפת הסלע.
מידע נוסף על הביקור השני נמצא בגיליון נוסף של מגזין אל-מונתדא שיצא לאור ביוני 1944. מטרת ביקורו השני של המלך הייתה ככל הנראה הידוק הקשרים הפוליטיים. השערה זו נובעת מתמונות הפמלייה שמקיף את המלך – המורכבת מבכירי הצבא הבריטי ובכירים בצבא הערבי-הירדני.
המלך לא יכול היה לדעת כי שם השער "באב פייסל" יזכה לחיים ארוכים יותר ממנו: המלך עבד אללה נרצח בירושלים בשנת 1950, והמלך הצעיר הוא נרצח גם הוא באחד ממקרי הטבח הכי מזעזעים בהיסטוריה המודרנית, עת מתנקשים הרגו ביריות אקדח את המלך יחד עם אמו ודודו בחצר ארמונו בשנת 1958. בנימה טרגית זו מסתיים סיפור המשפחה ההאשמית בירושלים.
