מלחמת יום הכיפורים הותירה את יהונתן גפן עם פצע שותת דם שאף אחד לא יכול היה לראות. לאורך השנים התייחס בכתיבתו להלם הקרב, לכאב ולסבל. שיר אחד שכתב, שזור געגועים לרגעים שלפני השבר הגדול שעבר על דור שלם, מצא את דרכו אל חנן יובל ומשם אל לב כולנו
שיר הילדים האהוב שחיבר המשורר דוד קמזון בכלל נועד להיות מניפסט מחורז שהסביר לדור הצעיר את גודל השעה. חודשים ספורים לפני ההצבעה המכרעת באו"ם על גורל היהודים בארץ ישראל, הצליח המשל שנכתב בשיר "הפלא ופלא" לחבר בין זוועות השואה ובין ההתרגשות לקראת המאורעות הגדולים שיגיעו בקרוב. אבל השיר, שהפך לחלק בלתי נפרד מן ההגדה הקיבוצית, כלל גם בית שאף אחד לא רצה לשיר או לדקלם
שיחה מרתקת עם הסופר אלי עמיר על נטישתם ההמונית של כ-120 אלף נפשות מקהילת יהודי עיראק את מולדתם, ועלייתם לארץ במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה'. מה היו עוצמות האירועים שטילטלו את יהדות עיראק בשנות ה-40' וה-50' של המאה הקודמת, וכיצד הקשיים שאיתם התמודדו העולים עיצבו את כתיבתו והשפיעו עליה
