גיליון 90

שירים מאת אילנה סיון, משה דביר, עינת לביאד וניקולא יוזגוף אורבך

"שירתה של זרחי ממשיכה להציב מלכודות מחוכמות בפני האַין, לקשט אותן בנוצות, באבנים נוצצות ובעלי כותרת ריחניים". מרב פּיטוּן על "וְאַת?", ספר שיריה החדש של נורית זרחי

"מבקרים חריפים יותר ימלאו את חובתם האבירית ויעשו לנשים שירות אם ישללו מעצם הכתיבה הנשית את יוקרתה המזויפת וימליצו לנשים בעלות יכולות בינוניות להימנע מלכתוב". במלאת 140 שנה למותה של ג׳ורג׳ אליוט, מסה פרי עטה, בתרגומה של דפנה לוי

"המיטה שלי החמיצה את הרכב שלנו בסנטימטרים ספורים, שמיכת הפוך התעופפה ולרגע כיסתה את השמשה הקדמית של האוטו. לא נראה שזה מפריע לאבא שלי, הוא המשיך כרגיל". סיפור מאת נטע שניצר

"פעם שמעתי מישהי אומרת שהעולם נחלק לשניים: אלה שלוקחים ציפרלקס, ואלה שייקחו. אפילו האבחנה שלי לא הייתה מיוחדת". סיפור קצר מאת יעל בארי

"במובן מסוים, עמוס עוז ונורית גרץ עושים בספרם שימוש זה בזה. הוא בה, כדי להמשיך ולביים את סיפור חייו, והיא בו, כדי להשאיר דברים כתובים עליו, אך גם עליהם, ועליה". שירלי אברמי על ספרה של נורית גרץ, שנתיים לפטירתו של עמוס עוז

"את יכולה ללכת לחדר שלך, הוא אומר, והקול שלו כבר לא רך ולא משתדל. אנחנו נמשיך רק כשאת תפסיקי לעשות את השטויות האלה ולהגיד כל מיני דברים דמיוניים". קטע מהספר "דובים ויער", מאת רחל שליטא