הַמּוּסָךְ – 10.02.22

שירים מאת אילה גליק מגיד ואיה סומך

"כך קרה שגם תורו של שלומי הגיע והוא ביקר אצלנו במיטה ממש כמה ימים לפני שישב איתנו במרפסת. שהוא לא בעניין של נשים – זו לא הייתה בעיה בעולם האלטרנטיבי שלנו, במשפחה הקטנה שלנו הלא־מאושרת בדרכה." סיפור קצר מאת טל ניצן

"צריך לסמוך על משוררת־שמאנית שמודיעה, כבר בפתח ספרה, שהמקום הנכון הוא המקום שבו 'העצמות בולטות והזהב נוגע'." גיא פרל על "אלו אינדיגו", ספר הביכורים של ספיר יונס

"ש. שפרה לא יצרה רק אלת מלחמה ופריון המבקשת לכבוש לה מקום במרחב הגברי. היא שאפה להיות, ואף הצליחה, מספרת אפית". רשימה מאת אורי הולנדר, במלאת עשור למותה של המשוררת

שלושה שירים מאת המשוררת האמריקאית עדנה סנט וינסנט מיליי, במלאת 130 שנה להולדתה, בתרגומה של אורית נוימאיר פוטשניק

"התמצית של אסופה זו היא התפיסה ההומניסטית שבה, שמעמידה את האדם במרכז, גם כאשר הוא קטן לעומת כוחות ההיסטוריה." נעם קרון על "תמציות" מאת אנה מריה יוֹקְל

"הנושא שלוין מבתרת במילותיה הוא ויתור על ההנחה שעל חייה של אישה – טובים או רעים – להסתכם לכדי עניין בר תיקון." שרי שביט קוראת בספר השירה של ענת לוין, "רק רגע גוף"

המשוררת והמתרגמת סיון בסקין משוחחת איתנו על השפות ויצירות הספרות שעיצבו את מציאות חייה ומסבירה מדוע אין לספרות העברית שום סיבה להיות פרובינציאלית