הסופרת גלילה רון־פדר-עמית, מחברת הספר "פלדה רכה – סיפורה של גולדה מאיר" חושפת צדדים מפתיעים ולא ידועים על מי שהייתה ראש ממשלת ישראל
זו לא שכונת פאר, זו לא שכונה של עוני ויש בה ילדים כמוך וכמוני – באמצע שנות ה-70 הסתננה אל מסך הטלוויזיה סדרה מהפכנית. כמעט 50 שנה אחרי, מספר יוסי אלפי, תסריטאי "הילדים משכונת חיים" על הרגע שבו לקח חלק במהפכה תרבותית, בלי להבין שזה מה שהוא עושה
היא כינתה את עצמה "סתם נערה ממילווקי" כשהוא כבר היה "בן-גוריון" המפורסם. לכל אורך פעילותם הציבורית והפוליטית הוא היה כמה צעדים לפניה – מורה דרך נערץ שכמעט לא טעה. ובכל זאת, נרקמה בין גולדה מאיר לבין דוד בן-גוריון ידידות עדינה ועמוקה, שבאה אל קיצה במחי פרשה מכוערת אחת. אחרי שנים של נתק, בערוב ימיו, ניסה בן-גוריון לפייס אותה. האם זה עבד?
בשנות החמישים מדינת ישראל סערה סביב פרשת "מוקש הממתקים", מי הייתה האישה הראשונה שנידונה למאסר עולם בישראל? כיצד תוארה בציבור וכיצד הגיבה? אוטוביוגרפיה ייחודית וקטעי עיתונות מחזירים אותנו אחורה לאחת הפרשות המסתוריות שהטרידה את הציבור בארץ
הצרעת הייתה לאורך אלפי שנים אחת המחלות המאיימות והידועות ביותר לשמצה בעולם | "בית הנסן" בירושלים מוכר כבית המצורעים המיתולוגי של העיר, אבל מסע אחורה בזמן מראה על רומן ארוך שנים בין העיר לבין המחלה | ירושלים של קדושה וצרעת
פרק מיוחד במלאת 75 למדינת ישראל, שמוקדש ליומנים אישיים של גברים ונשים שתיעדו בזמן אמת את הרגעים ההיסטוריים שליוו את הקמתה. ביניהם: יומנה של מעפילה על אוניית האקסודוס, יומניהם של שניים מחללי שיירת הל"ה ויומנו של לוחם חטיבת גבעתי
חדש על המדף, והפעם: הצייר סוניל שיינד החליט לצאת בעקבות הצייר הסקוטי דיוויד רוברטס למסע מקהיר, דרך ירושלים לביירות. השניים ציירו את אותם מקומות, רק בהפרש של 180 שנה
ב-14 בדצמבר 1947 יצאה שיירה צבאית לכיוון כפר הנוער בן שמן הנצור. התוצאה הטרגית מונצחת בעלון פנימי שכתבו הילדים והילדות, חניכי הכפר, לזכרם של שלוש עשרה הצעירים שנהרגו כדי להגן עליהם.