הצייר היהודי הרמן שטרוק התנדב לשרת את גרמניה מולדתו במלחמת העולם הראשונה, וחזר מהחזית עם 400 רישומים והדפסים של זוועות המלחמה, השבויים וחיי היהודים במזרח אירופה
רפובליקת ויימר
למרות כל הקשיים של הדמוקרטיה הגרמנית הצעירה, השיטה הפרלמנטרית הייתה מפותחת מאוד
חוקת רפובליקת ויימר ו"אביה" הוגו פרויס
תרומתו של המשפטן היהודי הוגו פרויס לחוקת רפובליקת ויימר הייתה כה גדולה, שעד היום הוא נחשב ל"אביה"
כרזה לבחירות לאסיפה הלאומית הגרמנית, 1919
הכרזה מציינת שיום זה יהיה "היום הגדול של העם הגרמני" ומדגישה ש"כל קול נחשב"
כתב העת "רימון" – "מילגרוים"
כתב העת העברי הראשון שהוקדש לאמנות
האינפלציה בגרמניה 1923-1919
המחירים עלו לסכומים אבסורדיים: בסוף תקופת ההיפר-אינפלציה, בסתיו 1923, עלתה כיכר לחם מיליארדים רבים, ומשלוח גלויה אחת ממינכן לפראג דרש בולים בשווי של 36 מיליארד מארק
אדריכלות ב"סגנון הבינלאומי" (באוהאוס) בארץ ישראל
כאשר האדריכל וולטר גרופיוס הקים ב-1919 בעיר ויימר בגרמניה את בית הספר לאומנויות בשם "באוהאוס" (Bauhaus), היו לו – סביר להניח – תכניות גדולות, אך מובן שאי-אפשר היה לצפות עד כמה המסורת שנולדה עם הקמת בית הספר הזה תשנה את פני העולם באדריכלות ובעיצוב מוצרים שימושיים רבים.
"הטמפלרים" בארץ ומקומם בחברה המקומית
החל בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19, בדקו הטמפלרים את האפשרות לחיות לא רק לפי האידאל הרוחני-דתי בתוך גבולות גרמניה, אלא לעשות זאת בקרבה למקומו של בית המקדש היהודי: בירושלים
1931: דרייפוס מגיע ארצה ב-100% גרמנית!
בתחילת שנות ה-30 התנוססו בארץ כרזות לסרט החדש תוצרת רפובליקת ויימר "דרייפוס". על מאחורי הקלעים של הקרנת הסרט – בכתבה הבאה
הקרנת הבכורה של מותחן ישן – הסרט "הבלתי-נודע הגדול"
מסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת הופקה כמות גדלה והולכת של סרטים קוליים, ותוך שנים ספורות נעלמו הסרטים האילמים