"ירושלים של זהב", שמוזכר כתכשיט בסיפורם של ר' עקיבא ואשתו רחל, הפך עד לשחרורה של ירושלים בשנת 1967 לסמל של האהבה, הגעגועים והערגה לעיר שמעבר לחומות. כמו נעמי שמר, חיים באר ואורי צבי גרינברג, כך התרפקה גם דוידית עוד בתחילת שנות החמישים על עיר החלום – ירושלים.
סיפורן של הנשים הירושלמיות שהצילו את אחיותיהן מהזנות
בסוף מלחמת העולם הראשונה נותרה ירושלים ענייה וחרבה. מאות מנשות היישוב היהודי נדחפו אל העיסוק בזנות. בעוד המנהיגות הגברית חיפשה אשמים, נשות העיר מצאו פתרונות ומיגרו את התופעה.
מלכת האקספרסיוניזם שוב מהלכת ברחובות ירושלים: אלזה לסקר-שילר בתרגום יהודה עמיחי
שבעים שנה לאחר פטירתה של אלזה לסקר-שילר בירושלים, הנה שני קטעים שכתבה על העיר שהייתה בעיניה עיר של חלום.
אין הפתעות: אתם בחרתם ב"ירושלים של זהב" כשיר הנפלא ביותר של נעמי שמר
הציעו לאמץ אותו בתור ההמנון הרשמי של מדינת ישראל, הכתירו אותו בתואר "שיר היובל" וטענו שהלחן שלו נלקח משיר עם באסקי. "ירושלים של זהב" הסיפור המלא.
רגינה יונאס – סיפורה של הרבה הראשונה
מכתב נדיר מגרמניה הנאצית של 1938: רגינה יונאס, הרבה הראשונה, כותבת אל הפילוסוף וחוקר החסידות הנודע מרטין בובר ומבקשת לעלות ארצה.
מכתבים אישיים: כך לחמה לוסי דרייפוס למען בעלה
המכתבים האישיים של לוסי דרייפוס לבעלה אלפרד וההתכתבות הענפה שניהלה עם הרשויות חושפים את המאמצים האדירים שהשקיעה, ולא פחות חשוב מכך – את הפן האישי והמרגש של אחת הפרשיות האנטישמיות המוכרות ביותר בהיסטוריה
האישה שתיעדה את המהפכה המדעית וכמעט שנרצחה על ידי מהפכה אחרת
מארי-אן לבואזיה ציירה ותיעדה את הניסויים הכימיים המסעירים של המאה השמונה עשרה. וגם כשנכלאה בזמן שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית מעולם לא הרימה ידיים.
כשמארי קירי הבריזה לחברים כי בדיוק זכתה בנובל
במכתב משנת 1911 שנמצא בספרייה, כותבת קירי בפולנית לחברים, כי לצערה לא תוכל לבקר אותה, מפני שהיא צריכה לטפל בעניין אחר באותם תאריכים. (שהוא קבלת פרס נובל השני שלה, בשטוקהולם). זו הייתה דרכה של מארי כל חייה: עדינה, עקשנית, סקרנית וצנועה.
לאה גולדברג נלחמת למען התלמידים הפוחזים
מכתב שנמצא בארכיון חושף צד נוסף באישיותה של המשוררת הנפלאה – צד מחנך וחומל שנלחם למען תלמידים שמעדו.
הטרגדיה של תום זיידמן-פרויד: המאיירת היהודייה והאחיינית של פרויד
תום זיידמן-פרויד הייתה חלוצה בתחום איור הספר העברי בתקופה קצרה ומשמעותית בברלין אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא שיתפה פעולה עם ש"י עגנון ועם ח"נ ביאליק, אך רק מעטים בארץ מכירים את יצירתה הנפלאה ואת סיפור חייה הטראגי של האחיינית של פרויד.
