תשעה באב הוא יום צום ואבל יהודי שחל בט' באב, כפי שעולה משמו. חכמים תיקנו תענית בתשעה באב לציון שורת אסונות מרכזיים שאירעו לפי המסורת בט' באב, ובראשם חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. אירועים נוספים שלזכרם מתאבלים בתשעה באב הם הגזירה על דור המדבר שלא להיכנס לארץ בעקבות חטא המרגלים; כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים והרג אלפי תושביה היהודים בתקופת מרד בר כוכבא; והרס ירושלים לצורך בניית איליה קפיטולינה על חורבותיה. כמו חורבן בתי המקדש, גם האסונות הנוספים גרמו בתקופות שונות להגליית עם ישראל מארצו.
בין המְצָרים
תשעה באב מסיים את תקופת "בין המְצָרים" (המכונה גם "שלושת השבועות") המתחילה בי"ז בתמוז שבו נפרצו חומות ירושלים לקראת חורבן בית שני, ושגם בו חל יום צום. בשלושת השבועות נוהגים מנהגי אבלות, ובהם איסורים להינשא, להסתפר, לשמוע מוזיקה, לאכול מאכלי בשר, לשתות יין ולהתחדש בדברים חדשים ורבים קוראים
קינות. מנהגי האבלות בשלושת השבועות השתרשו באופן שונה בין העדות. הם מחמירים בתשעת הימים שמתחילים בא' באב, מחמירים עוד יותר בשבוע שבו חל ט' באב ומגיעים לשיאם בתשעה באב.
מנהגי תשעה באב
תשעה באב הוא יום התענית החמור ביותר בין חמשת ימי התענית שתיקנו חכמים, והוא היחיד מביניהם שבו צמים משקיעת החמה בערב הקודם ועד צאת הכוכבים בתשעה באב. נהוגים בתשעה באב כל חמשת האיסורים החלים ביום הכיפורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה (שימוש בסבון, קרמים, שמנים לעור וכדומה), נעילת נעלי עור ויחסי אישות. בתשעה באב מקובל להתפלל בבית הכנסת בישיבה על הרצפה, ולעיתים בתאורה מוחלשת. נהוג לקרוא את מגילת איכה וכן קינות נוספות על חורבן בית המקדש. בתפילת "שמונה עשרה" מוסיפים ברכות מיוחדות, ורבים נוהגים שלא להניח תפילין ולא להתעטף בטלית בתפילת שחרית.
ידעתם שש"י עגנון בחר דווקא בתשעה באב להיות תאריך הולדתו? איך השפיע שחרור הכותל ב-1967 על נוסח קינות תשעה באב? והציצו באיורים שהתגלו במפה בת 500 שנה, המתארים את חורבן בית המקדש ממבט נוצרי.
