שבועות, אחד משלוש הרגלים, הוא חג הנחוג בו' בסיון, בסיום ספירת העומר ("ממחרת השבת השביעית"). שבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן על-פי המסורת מעמד הר סיני התקיים בשבועות; "חג קציר", מכיוון שקציר החיטה נערך בסמוך לחג והוא אחד ממנהגי החג; ו"יום הביכורים", לאור כך שאחד ממנהגי החג הוא הבאת ביכורים.
מקור החג
ככתוב בספר דברים ט"ז, פסוק 10: "ועשית חג שבועות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך". שבועות מופיע פעמים רבות בתנ"ך (ובייחוד בתורה), אך ברוב המקרים בלא ציווי מנהג מסוים. יוצא דופן הוא מנהג הביכורים, שמצוין בשמות ל"ד, פסוק 22: "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים". למעשה, המקור של רוב המנהגים האחרים הוא במסורות מאוחרות יותר. החג קיבל גם משמעות חקלאית-ציונית במהלך המאה ה-20.
מנהגי החג
נהוגה קריאה במגילת רות (שסיפורה מתקיים בתקופת הקציר, ושבה רות המואבייה מקבלת את התורה), ומקיימי המסורת אף נוהגים להעביר את ליל החג בלימודי תורה. אך מה הקשר ל"חודש מאכלי החלב"? ומאיפה לקוח המנהג להתיז מים בחג השבועות, ומדוע יהודי איטליה אפו לחמים בצורת סולם? לכל המידע על מנהגי החג עיינו בכתבות הבלוג.
סיפורה של רות המואביה משמש עד היום כמופת יהודי, ציוני ואף פמיניסטי. אבל לצידה של סבתא-רבתא של דוד המלך הייתה הכלה האחרת, ערפה, שבחרה לחזור למואב אחרי מות בעלה. המחיר ששילמה על כך היה כבד מאוד, לפחות בכל הקשור לשמה ולזכרה
בדרך כלל לא מקשרים בין לימוד תורה ובין משחקי קלפים, אבל פריט נדיר בארכיון הספרייה הלאומית מגלה איך קירבו את סיפורי התנ"ך אל הדור הצעיר בעזרתם של משחקי קלפים יצירתיים
מגילת רות היא סיפור יוצא דופן בין סיפורי המקרא. היא מציבה במרכז חברות אמיצה בין נשים, שמובילה להצלחה מסחררת ולהקמת שושלת בית דוד, וגיבורה שתכונות האופי שלה הפכו אותה לסמל יופי, גם אלפי שנים אחרי מותה
אמנים רבים ציירו לאורך השנים את מעמד הר סיני. אמנים יהודים ואמנים נוצרים, בתוך הגדות או על מפות העולם, אמנים טובים וטובים פחות… כאן תראו כמה איורים כאלו שליקטנו מאוספי הספרייה הלאומית
אחד מהשמות הידועים ביותר של חג השבועות, מלבד "יום הביכורים" ו"חג הקציר", הוא כמובן חג מתן תורה. לכבוד חג זה בחרנו להציג בפניכם ספר תורה קטנטן וייחודי שהוזמן על ידי דמות ייחודית לא פחות: רבי שאול ואהל, שהיה מלך פולין ליום אחד.
