קינה

קינה היא שיר או הספד בסגנון פיוטי המבטאים אבל על מות אדם או קבוצת אנשים, על חורבן או על ייסורים ואסונות. במסורת היהודית הקינות מזוהות בעיקר עם פיוטים שמביעים אבל על חורבן בית המקדש ועל ייסורי העם בגלות. בתשעה באב ובשלושת השבועות שקודמים לו מרבים באמירת קינות. בתנ"ך נכללות כמה קינות, והמוכרות שבהן הן מגילת איכה הנקראת בתשעה באב וקינת דוד הנקראת בטקסי זיכרון רבים (ונפתחת במילים "הצבי ישראל על במותיך חלל").

אמירת קינות מקובלת משחר ההיסטוריה ועד ימינו. בתרבויות קדומות היו נפוצות קינות שעסקו במקדשים וערים שנחרבו, ופעמים רבות הן הושרו כחלק מטקסי פולחן. ביהדות, כמו בתרבויות נוספות, היה נהוג להזמין מקוננות מקצועיות ששרו ורקדו בטקסי פרידה מהמת כדי לעורר את כאבם של האבלים. בתקופות עתיקות אף הורתה ההלכה היהודית לשכור מקוננות, מנהג שכמעט נעלם מהעולם. אולם יש קהילות שבהן עדיין נהוג לשיר קינות ייחודיות במקרי אבל פרטיים. קינות הנכתבות בימינו הן לרוב יצירות ספרותיות או לחנים עצובים שחוברו לזכר אנשים שהלכו לעולמם או לציון אירועים קשים כמו מלחמות ואסונות.

מגילת איכה

בתשעה באב נהוג לקרוא קינות שעוסקות באירועים היסטוריים קשים בחיי העם היהודי, ובקהילות רבות נאמרות גם קינות על השואה. בבתי הכנסת קוראים את מגילת איכה, המכונה גם "קינות" או "קינות ירמיהו". המגילה נקראת כך משום שהיא נפתחת במילים "איכה ישבה בדד העיר רבתי".

מגילת איכה מאגדת חמש קינות שלפי המסורת נכתבו בידי הנביא ירמיהו ועוסקות בתקופת חורבן בית המקדש הראשון. הקינות מתארות את מצבה העגום של ירושלים בימי המצור והחורבן, העוני הקשה, הקלון שהכתים את העיר, אכזריות הכובשים והסבל בתקופת הגלות. המגילה מביעה גם הכאה על חטא ומסתיימת בתקווה ותפילה – "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".

איך זיהתה סטודנטית צעירה קינה לא מוכרת שחיבר רבי יהודה הלוי לתשעה באב? מה הוביל את חיים גורי לכתוב את שיר הקינה על נפילת שיירת הל"ה, "הנה מוטלות גופותינו"? וצפו בצילומים המרגשים של נשים שרות בלאדינו קינות לתשעה באב.

מגילת איכה, תפילות וקינות לי"ז בתמוז, ימי בין המצרים ותשעה באב באתר הפיוט והתפילה >

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל