"מסע-הפלאים של נילס הולגרסן הקטן עם אווזי-הבר" נולד בכלל בתור ספר לימוד לגיאורפיה לילדי שבדיה. הידעתם שבשנות הששים זכה הספר לגרסה ישראלית בעיתון הילדים "אצבעוני" שבה "נילס" הפך ל"גיל" ויצא למסע מעל נופיה הפלאיים של ארץ ישראל?
קומיקס
קומיקס הוא סיפור עלילה באיורים הכולל דמויות מצוירות ששיחותיהן מופיעות בבועות דיבור. המונח קומיקס (מלשון הומור באנגלית) הוטבע מכיוון שעלילות הקומיקס הראשונות כללו בעיקר תכנים קומיים. כיום העלילות משתייכות לז'אנרים רבים כמו מתח, דרמה, פעולה, הומור, גיבורי על, פנטזיה ומדע בדיוני. דמויות קומיקס בולטות הן גיבורי העל האמריקאיים כמו סופרמן, באטמן וספיידרמן, ודמויות מצוירות פופולאריות רבות נוספות. סביב הקומיקס קיימת תעשייה ברחבי העולם, וסדרות ואיורי קומיקס מופיעים רבות בעיתונות, באינטרנט, בספרים ובחוברות.
תולדות הקומיקס
סיפורי הקומיקס המוכרים הראשונים החלו להופיע במאה ה-19. תחילה ב-1814 ביפן, בסדרת ספרים שיצר קצושיקה הוקוסאי, ובהמשך בספרד וקטלוניה, שוויץ, גרמניה, אנגליה (שם יצאה לאור ב-1884 סדרת הקומיקס אלי סלופר) ועוד. מספר שנים לאחר מכן הקומיקס כבר היה נפוץ מאוד בעיתונים בארה"ב ואירופה ואף הודפסו סדרות של סיפורי קומיקס שונים.
במאה ה-20 המשיכה התפתחות הקומיקס במדינות כמו סין ובבריטניה. ב-1929 יצאו סיפורים כמו טרזן ובאק רוג'רס שהשיקו את ז'אנר ההרפתקאות בקומיקס. ב-1938 יצאה חוברת קומיקס שכללה מספר סיפורים, בהם סיפור עם דמותו של סופרמן, שלאחריה נולד ז'אנר גיבורי העל בתחום. לצידם נולדו דמויות כמו טרזן, פופאי ומיקי מאוס. בשנות ה-50 קמה בארה"ב מחאה על כך שסיפורי הקומיקס משחיתים את נפשם של בני הנוער האמריקאי עם מסרים של מין ואלימות, ולכן הוטלו הגבלות על שילוב דם ועירום.
הקומיקס המודרני וההצלחה בקולנוע
כיום שתי חברות הקומיקס הגדולות בארה"ב מתמחות בז'אנר גיבורי העל ומדע בדיוני, ושתיהן חברו לחברות ענק בתחום ההפקות והגיעו להצלחות חסרות תקדים בקולנוע – חברת DC קומיקס שהוציאה חוברות קומיקס עם דמויות כמו סופרמן, באטמן, וונדר וומן וליגת הצדק, וחברת מארוול שיצרה דמויות כמו ספיידרמן, קפטן אמריקה, איירון מן, והענק הירוק. גם חברת וולט דיסני הובילה למסכים דמויות קומיקס רבות, כמו מיקי מאוס. עלילות ודמויות נוספות שהגיעו למסכים: הנוסע השמיני, קונאן הברברי, שליחות קטלנית, באפי ציידת הערפדים, משפחת סימפסון, גארפילד, סנופי, פלאש גורדון ועוד. בארה"ב גם נוסד הירחון מד מגזין, המוכר מאוד בעולם הקומיקס.
הקומיקס התפתח כאמור במדינות רבות בעולם. ביפן נוסדה תרבות המאנגה, המבוססת על קומיקס, משם יצאו בשנות ה-90 סדרות כמו דרגון בול וסיילור מון. בבריטניה נוסד מגזין הקומיקס איגל עם סיפורי הרפתקאות ומד"ב, שנחשב לפופולארי מאוד. בצרפת המגזין אסתריקס הוא מהנמכרים בעולם. באירופה נולדו בשנות ה-70 חוברות קומיקס למבוגרים בלבד, עם תוכן אירוטי שהגיע גם למגזינים למבוגרים בארה"ב כמו פלייבוי ופנטהאוז. בהמשך נולד הרומן המאויר הגרפי שהוליד סיפורי קומיקס על נושאים פוליטיים וחברתיים: השואה, המלחמה הקרה, המהפכה האיראנית, פמיניזם ועוד.
עם השנים קיבל הקומיקס מעמד של אמנות, כשיוצריו נחשבים ומוכרים בעולם. ישנם גם מוזיאונים בתחום – מוזיאון הקומיקס בבריסל, בניו יורק ופלורידה, מוזיאון המאנגה הבינלאומי ביפן, ואף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון.
הקומיקס בישראל
תחום הקומיקס בישראל נפוץ בעיקר בגזרת הילדים ונוער, עם סדרות ספרים מקומיות כמו זבנג, בבא, פלאפל מן, ואדי בלאגן, או מתורגמות כמו אסטריקס וטין טין. חוברות נוספות ראויות לציון שיוצאות בישראל הן שלגי קומיקס של הוצאת שלגי, וחוברות קומיקס לילדי הציבור החרדי שנכתבו על ידי מבחר יוצרים מקומיים, עם סיפורי הרפתקאות חינוכיים. קיימות חנויות בודדות ייעודיות לתחום בהן ניתן למצוא חוברות ומוצרי קומיקס נדירים יותר.
יוצר הקומיקס הבולט בישראל הוא אורי פינק, שיצר את סדרת זבנג שהתפרסמה במעריב לנוער וזכתה להצלחה עם למעלה מ-20 ספרים, מגזין וסדרה. אמן בולט נוסף מהתחום הוא דודו גבע, שהשתייך דווקא לסצינת הקומיקס האלטרנטיבית שצמחה בתל אביב החל משנות ה-90.
מכירים את מיקי מהו? ומה הקשר בין קפטן אמריקה והגולם מפראג? קראו בבלוג שלנו:
