״פתאום שמעתי צרחות. ברגע הראשון לא הייתי בטוח אם מקורן בסרט, ואז הבנתי.״ סיפור קצר מאת עידו בלס


מודל 2024 | הטייס
טייס משוחח עם ילד על תהילת העבר ועל צלילה אל תוך הערפל בסיפור קצר מאת שֵל אַסְקילדסן (מנורווגית: דנה כספי), מתוך הקובץ החדש "מעכשיו אלווה אותךְ עד הבית"

פרוזה | מוות קל
״אתה יודע, אני שומעת על מלא אנשים עכשיו שמאבדים את זה, ממש מגיעים לאשפוז… ברור שזה נורא, וזה לא שאני רוצה להתאשפז אבל אולי זה דווקא יכול להיות די נחמד, להשתגע, רק טיפה, לשחרר." סיפור קצר מאת ענבר גדרון

מודל 2024 | להכריע בין הקוף לתינוק
"עכשיו היא הרוגה, נפוחת קרסוליים, כבדת עפעפיים, מתה לישון. ואין לה כוח, לא אליו ולא אל הקוף, גם לא לילדה שישנה בחדר הקטן לידם." פרק מתוך הרומן "אפריקה בלוז" מאת אילת שמיר

מודל 2024 | אישה בעלת כישרונות מבוזבזים
"לא די גם בכך שיש זיכרונות, קראתי בספר של נסיך המשוררים. צריך לדעת לשכחם, שכן הזיכרונות כשלעצמם עדיין אינם שירה." פרק מתוך הספר "קודם תסתרקי" מאת נעמה צפרוני

פרוזה | בגד הגוף של בִּתָּהּ
"לפעמים נשמטו לאנשים הדברים שהחזיקו ביד, גם לה, כי אין לה גוף להצמיד אליו את הכביסה. כשזה קרה, היא נשרה חֵלק חלק לרצפה, עד שכף ידה אחזה שוב בבגד הגוף ואיבריה שבו והתרוממו, חלק חלק, לפי דרכם החדשה." סיפור קצר מאת מירב אורן

ביקורת פרוזה | תיאטרון חפצים פילוסופי
"השאלות הנוקבות של החפצים על משמעות ההסתלקות של הילדה שגדלה בבית הולכות ומתבררות כשאלות על עצם הרציפות של הסובייקט מילדות לבגרות ועל עצם הזיקה שבין הורים לילדתם; לאן, הם שואלים, נעלמה נוכחותה, שהשאירה מעין מִשקע בגופם החפצי". רתם פרגר וגנר על "משפט אהבה" מאת שרה שילה

פרוזה מתורגמת | מאין בוקע הקול?
"אני כבר לקחתי איתי את הרובה שלי, כבר הסתכלתי דרך הכוונת. וכבר תפסתי אותו, מפני שזה כבר היה מאוחר מדי אז בשבילו או בשבילי לזוז אפילו כחוט השערה.״ סיפור קצר מאת יודורה ולטי בתרגום רעות בן יעקב, עם אחרית דבר מאת המתרגמת

בעבודה | סביבה עוינת
"זהו מעין גן חיות, שבו זן בני האדם הכותב והקורא מוצג במלוא מוזרותו." קטע מתוך רומן בכתובים מאת מאיה מיכאלי

פרוזה | מרחב מוגן
"לא שלא הביאה בחשבון סצנריו כזה, שבו האזעקה תופסת אותה מחוץ לבית, והיא חשבה אז שבמקרה כזה פשוט תרוץ לאן שכולם ירוצו. 'פשוט,' אמרה לעצמה עכשיו במרירות, בבהלה גוברת: הרחוב הקטן היה ריק מאדם. שלושים שניות, ואז קלטה תנועה בקצה הרחוב." סיפור קצר מאת טל ניצן