פסל החירות

פסל החירות או בשמו המקורי: "חירות מאירה את העולם", ניצב באי החירות בניו יורק שבארצות הברית. הפסל הוכר כמונומנט לאומי וכאתר מורשת עולמית. הפסל הוא בדמותה של אישה המייצגת את ליברטאס, אלת החירות הרומית. הדמות עוטה גלימה ולראשה נזר בעל שבע קרניים המייצגות את הקרנת החירות ליבשות העולם. הדמות עומדת עם רגל אחת על שרשרת שבורה, כסמל לשחרור מהשעבוד והעבדות. ידה הימנית אוחזת לפיד המאיר את הדרך לבאים לארצות הברית, וידה השמאלית מחזיקה לוח עליו כתוב תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית בספרות רומיות.



הפסל נוצר על ידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. את שלד הברזל שמייצב אותו תכנן גוסטב אייפל אשר תכנן בהמשך את מגדל אייפל. במקור רצה הפסל ברתולדי למקם את הפסל בתעלת סואץ אך ממשלת מצרים לא הצליחה לממן את הפרויקט. לבסוף הוא ניתן כמתנה על ידי ממשלת צרפת לאומה האמריקאית. בניית הפסל ארכה כעשור והתעכבה בעיקר בגלל חוסר יכולתם של האמריקאים לממן את הרכבת הפסל, זאת בעקבות המפולת בוול סטריט אשר גרמה למיתון. הפסל הגיע לארצות הברית על גבי אונייה ביוני 1885. הוא נבנה מחדש במהלך 4 חודשים, ונחנך באופן רשמי ב־28 באוקטובר 1886 במעמד הנשיא גרובר קליבלנד.



הפסל בנוי משלד ברזל ופלדה בציפוי לוחות נחושת. עם השנים הפך צבעו לירוק עמום והלפיד הוחלף ללפיד זהב כאשר הלפיד הישן הוצב באולם הכניסה במוזיאון שבתוך הפסל. גובה הפסל מהקרקע הוא קצת מעל 92 מטרים. מבקרים יכולים להגיע במעבורת אל האתר, ולטפס לבסיס הפסל בו נמצא מוזיאון פסל החירות המציג את ההיסטוריה של הפסל. בעבר יכלו המבקרים לטפס עד לנקודת התצפית בכתר, לאחר פיגועי 11 בספטמבר וגם בגלל נושאי בטיחות הוגבלה העלייה לנקודת התצפית.
על קירו של הכן עליו מוצב הפסל, נמצא לוח ברונזה ועליו מילות שירה של המשוררת אמה לזרוס, המדבר על קבלת הפנים של כל מהגר או פליט אשר יגיעו לארצות הברית בחיפוש אחר חיים חדשים. שירה של המשוררת היהודיה־אמריקנית תרם גם הוא להפיכת הפסל לסמל של הגירה והבטחה לחיים אחרים. פסל החירות הפך לסמלה של ניו יורק ושל ארצות הברית. הוא מסמל ערכים כגון הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר.



חזנים שעובדים כברמנים כבר פגשתם? הציצו בגלויות מחייהם של מהגרים יהודים בארצות הברית. וגם, הכירו עוד קצת את חייה של הנערה היהודייה שמאחורי גברת החירות