בתכתובת בין המשורר נתן אלתרמן לעורך והמבקר דב סדן השמורה בארכיונו שבספרייה הלאומית, העז סדן להציע תיקון משלו לשירו של אלתרמן. בתגובה לימד אלתרמן את מבקרו פרק בהלכות מלאכת השיר. פרסום ראשון
בספרייה הלאומית אנו אוספים ומשמרים א אוצרות הידע והתרבות של מדינת ישראל ושל העם היהודי – וזה כולל גם קומיקס!
בשנות ה-70 מונה יעקב ארז לכתב הצבאי של עיתון מעריב. במהלך החודשים הארוכים של שנת 1973 צפה בהכנות המצריות והסוריות למלחמה ושוחח עם עשרות רבות של קצינים וחיילים בצה"ל, אשר התריעו בפניו על ההתקלחות הקרבה. כל האזהרות ששיבץ בכתבותיו צונזרו שוב ושוב על ידי הצנזורה הצבאית, אולם האבסורד הגדול הגיע ב-5 באוקטובר, יממה לפני פרוץ המלחמה.
רצף כמעט בלתי ייאמן של משברים ורשלנויות עמד בפני המשלחת הישראלית הראשונה לאולימפיאדה ה-14, שנפתחה ב-29 ביולי 1948 בלונדון. גם אחרי שהתגברה המשלחת על כולם, העמיד הוועד האולימפי העולמי דרישה ששום מנהיג ציוני, ודאי לא ראש הממשלה שבאחריותו לאשר את המשלחת, לא יכול היה לעמוד בה. זה סיפורה של האולימפיאדה הראשונה שמדינת ישראל (כמעט) השתתפה בה.
התאומים אניטה וברנט, בני מהגרים יהודים ממזרח אירופה, ניחנו בכישרון שחייה בלתי רגיל, אך הדרך להגשים את ייעודם נדמתה בלתי אפשרית. משפחתם קשת היום בוודאי שלא יכולה הייתה לממן את הדרך הארוכה והיקרה אל הטופ העולמי. נתיב חייהם השתנה בזכות מאמן שחייה ישראלי שזיהה את כשרונם והוביל אותם לצמרת עולם השחייה העולמי
