סליחות

"סליחות" הן אוסף של תפילות ופיוטים שעיקרם הבעת חרטה ובקשת סליחה מהאל על עוונות שבוצעו. הסליחות נאמרות בימי חול בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה ובימי תענית. במסורת היהודית, הסליחות נחשבות לאחד המוטיבים המרכזיים בתקופה הסמוכה לראש השנה, והן נושאות משמעות דתית, רוחנית וחינוכית עמוקה. בקהילות רבות השתמרה אווירה חגיגית מיוחדת סביב אמירת הסליחות, הכוללת קריאות השכמה שכונתיות ותכונה קהילתית.

הסליחות כוללות תפילות ופיוטים ששולבו בהם פסוקים מהתנ"ך ורעיונות של חז"ל. עם השנים התקבעו נוסחי סליחות רבים הייחודיים לעדות וקהילות שונות. אולם בכל הנוסחים ליבת הסליחות היא אמירה חוזרת של פסוקי "י"ג מידות", שבהם מוזכרות 13 מידות הרחמים והסליחה המיוחסות לאל. פסוקים אלה נפתחים במילים: "ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון". הדגשת י"ג המידות נועדה לעורר את האדם המאמין ולעודדו להתפלל לקבלת מחילה מהאל.

מתי אומרים סליחות?

חודש אלול, המסתיים בראש השנה ומכונה חודש הרחמים והסליחות, וכן עשרת ימי תשובה (הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים) נחשבים במסורת היהודית לימים של חשבון נפש, ולכן הסליחות נאמרות בתקופה זו. ככל הנראה מקורו של מנהג אמירת הסליחות ב"תקופת הגאונים", בין המאה השישית למאה ה-11 לספירה. בקהילות הספרדים נוהגים לומר סליחות החל מראש חודש אלול. ואילו בקהילות האשכנזים נוהגים להתחיל לומר סליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה, אלא אם כן נותרו פחות מארבעה ימים לחג ובמקרה כזה מתחילים בשבוע שלפני כן. בכל הקהילות ממשיכים באמירת סליחות בכל ימי החול עד ערב יום הכיפורים. הסליחות נאמרות בשעת בוקר מוקדמת, הנחשבת ל"שעת רצון" להגשמת התפילות, או לאחר חצות הלילה, ויש הנוהגים לתקוע בשופר במהלך אמירת סליחות.

כבר הכרתם את מפעל חייו החשוב של המוזיקאי יצחק לוי, שאסף ושימר את אוצר הפיוטים והסליחות של העדות הספרדיות? קראו את השבחים שכתב הרב שריה דבליצקי לחוקר התפילה והפיוט ד"ר דניאל גולדשמידט, על ספר הסליחות שערך. התרשמו מהאוסף המפתיע של הסליחות הלא ממש כנות שביקשו יהודים חשובים במהלך הדורות. וגם: עיינו בשבע סליחות שנכתבו לדמויות ספרותיות, ובהסבר מדוע כותבת אחת דווקא לא סולחת להן.

סליחות ופיוטים נוספים לחודש אלול
באתר הפיוט >>