סביבון הוא משחק גוף מסתובב, שמופעל באמצעות תנועה סיבובית של היד, או מנגנון הפעלה מכני. הוא משמש כצעצוע או
משחק ילדים ומזוהה במיוחד עם חג ה
חנוכה.
מקורות המשחק והקשר לחנוכה
המנהג לשחק בסביבון הוא בעל מקורות עתיקים, שהחל באירופה והגיע בהמשך גם לארץ ישראל. המשחק בסביבון החל כמשחק מזל והימורים בגרמניה במאה ה-16, בעיקר בקרב ילדים, ובהמשך התפשט לשאר עמי אירופה.
הסביבון הכיל 4 דפנות שעל כל אחת מסומנת אות שמייצגת את מצב הזכייה בהגרלה. נ' – נישט, כלום. ג' – גאנץ, הכול. ה' – האלב, חצי. ש – שטעל איין, הוספה (הוספת מטבע).
המשחק בסביבון אומץ על ידי יהודי אירופה, בעיקר הילדים, שנהגו לשחק בו רבות במהלך חופשת חג החנוכה. הרבנים החסידים יצקו למשחק תוכן חינוכי והגדירו את אותיות הסביבון כ'נס גדול היה שם'. שם – הכוונה ל
ארץ ישראל. מכאן נקשר הסביבון לחג החנוכה ולניסים שבו, והפך לאחד מסמלי החג. משחק ההימור באמצעות הסביבון השתלב עם מנהג דמי חנוכה לילדים, ששימשו להימורים במשחק. כיום הסביבון פחות מקושר להימורים.
בתחילת המאה העשרים, עם ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, הותאם תוכן הפאות למיקום הגיאוגרפי החדש והאותיות הפכו לנגה"פ - נס גדול היה פה. המונח סביבון הוטבע והתקבע במיוחד אחרי ש
לוין קיפניס כתב ב-1923 את שיר הילדים החגיגי "סביבון סוב סוב סוב".
מנגנון הפעולה
הסביבון הקלאסי של חג החנוכה הוא בעל גוף ריבועי - קובייה עם פאות ואותיות, שבתחתיתה פירמידה עם חוד שנמצא במגע עם המשטח. מעל לקובייה מקל המשמש לסיבוב הצעצוע. הסביבון מקבל תנופה באמצעות סיבוב התחלתי, ומסתובב על חודו הודות לחוקים פיזיקליים של תנועה וחיכוך.
משך הסיבוב של הסביבון תלוי במספר גורמים, שמשפיעים כל אחד על נוסחת הסיבוב: התנופה ההתחלתית, מידת החיכוך עם המשטח, צורת הסביבון – גודלו, גובהו, רוחבו ועוד פרמטרים.
קראו מי באמת המציא את המילה סביבון וגם כיצד חוסל להיט עברי מוקדם לטובת שיר חנוכה
