עשר משוררות בעדשת המצלמה של בר גורדון ובליווי שירים פרי עטן
"רציתי לשבור את המקום שממנו כתבתי. רצון להתריס, אני כל כך כבדה וכל כך עצובה, דווקא אני אקפוץ דרך חישוק האש הזה. רציתי להתלבש בדמויות האלו מהקרקס". ריקי כהן משוחחת עם רחל חלפי לכבוד צאת ספרה החדש, "קרקס"
"בדידותו של אדם זקן דומה במידת מה לשלטון האפרטהייד. הזִקנה נתפסת כפגם או כפשע, שוב אנחנו בספרטה, והזקן כאילו אשם בזה שהוא נראה כפי שהוא נראה וחש כפי שהוא חש."
הוֹ גִּלְגּוּלֵי אֲפוּנוֹת יְקָרוֹת, / אֵלּוּ דְּבָרָיו הַמְּסָרְבִים שֶׁל לוּחַ הַלֵּב, / אַחֲרֵי שֶׁמְּחַקְתֶּן אֶת שְׂפַת יַלְדוּתְכֶן מֵעָלָיו / אֵיךְ יְפַצֵּחַ אֶת הִירוֹגְלִיף הָאַהֲבָה
"לאורכו של היומן נוקפים הימים, ומיום ליום מתגברת תחושת מלכודת שבסופה ממתין קץ. איזה קץ מבשרת אוריה? קיצו של אהובה, קיצה שלה, קץ המילים?" חגית חוף על 'צבאים' ליהודית אוֹריה
"בסרטו של יאיר קדר, 'לאה גולדברג בחמישה בתים', אמרה נורית זרחי על התפישה העצמית הזו של לאה גולדברג: 'מה, בכל העולם כולו אין אישה יותר מכוערת מלאה גולדברג?! זה לא יכול להיות!'. אני תוהה אם כרמי היה מסוגל לתובנה כזו, עם כל גאונותו ורגישותו". לאה פילובסקי במסע פואטי בעקבות ט. כרמי
הַיַּלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת / כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר / זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הָאֵם. / אֲבָל הַתִּקְרָה עָפָה.
"יש לך מזל, לפחות חמישה בזים. הסיסים לא שווים הרבה, אולי כמרגלים, כשהם לא חוזרים תדעי ששם מחכים לך. ויוני הבר… הן הפתיון שתשתמשי בו…" עיניו מצטמצות כנגדי, "לא תמיד יש מזל כזה."
לרגל ראש השנה, פופקורן בחר: הסרטונים המרשימים לשירה עברית, פרשנות שהיא אמנות
