מעוז צור

מעוז צור הוא אחד משירי חג החנוכה המזוהים עימו ביותר, אותו נהוג לשיר מיד לאחר טקס הדלקת הנרות. זהו פיוט שעל פי ההשערות נכתב בתקופת ימי הביניים. הוא מורכב משישה בתים, שהמוכר והשגור ביותר הוא הראשון שבהם:

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח.

תיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח.

לעת תכין מטבח מצר המנבח.

אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח.

כתיבת השיר

על פי ההערכות, מילות הפיוט מעוז צור נכתבו בסביבות המאות 12-13 בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב, לשם הרמת המורל כתגובה לאירועים אלו.

על הפיוט מעוז צור חתום המחבר "מרדכי", ששמו גם מופיע באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים בשיר. קיימות מספר השערות לגבי זהותו. אחת ההשערות היא כי מדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג, כותב פיוטים וקינות ידוע, שחתם בשם "מרדכי". הוא סבל מרדיפות מסעות הצלב, ואף נרצח בטבח שבוצע נגד היהודים. ההשערה השנייה היא לגבי מרדכי בן יצחק הלוי, פייטן שנולד באיטליה ועבר להתגורר בגרמניה.

על פי ההשערות לחן השיר הוא גרמני מסביבות המאה ה-16. דעה אחרת טוענת כי זהו לחן צ'כי קדום יותר. במשך השנים והדורות נכתבו עוד שירים רבים המחקים את המבנה והלחן של השיר מעוז צור.

מילות השיר ותוכנו

הרקע לכתיבת השיר הוא, כאמור, תקופה של פרעות קשות ביהודים. המשורר שכתב אותו חילק אותו לבתים, כשכל בית בפיוט מוקדש לתקופות קשות שונות של העם היהודי לאורך ההיסטוריה, ולגאולה שבאה בסופן. בבית הראשון (והמוכָּר), שכתוב בלשון הווה, מובעת תקווה לבניית בית המקדש ("תיכון בית תפילתי") ולטבח בקרב אויבי ישראל ("מטבח מצר המנבח"). הוא מסתיים בסוף אופטימי – "שיר מזמור חנוכת המזבח".

הבתים הבאים מוקדשים לאירועים הבאים: יציאת מצרים, גלות בבל ושיבת ציון, ניצחון היהודים בפורים, ונס פך השמן. הבית השישי והאחרון מביע תקווה כללית לישועה וקץ הימים הרעים.

ייחוד מעניין שקיים במבנה השיר – הוא משלב השפעת מסורות אשכנזיות וספרדיות כאחד. החריזה בהפרשים של רווח בין שורה לשורה (ישועתי, לשבח, תפילתי, מנבח) הם לפי מחרוזת ספרד. חריזת ההמשך, שקיימת בכל שתי שורות צמודות (מטבח, מנבח, אגמור, מזמור) אופיינת לאשכנז.

האזינו ל "הדלקת נרות ומעוז צור" שהוקלטו בבית הנשיא בשנת 1957 וקראו כיצד הפך מעוז צור מפיוט אשכנזי לשיר ישראלי: