היא הייתה ה-כוכבת הגדולה של תוניסיה והעולם הערבי בעשור השני של המאה ה-20, זמרת ושחקנית נערצת, למרות יהדותה. הקריירה המופלאה שלה נקטעה כשנרצחה והיא רק בת 27. נטלי מסיקה התחקתה אחרי תעלומת חייה ומותה בספר "חביבה – רשומון של חיים מופלאים" שמועמד השנה לפרס ספיר, ומספרת לנו בטור מיוחד על מי שכונתה "אהובת הכל", על סופה הטראגי ועל השפעתה היום, 120 שנים אחרי הולדתה
מעיין של יצירה: פרידה מקורין אלאל
"הבנו זו את זו בלי צורך בהרבה הסברים וגילינו שהגישה שלנו לאומנות, ליצירה, למוזיקה ולחיים מאוד דומה." המשוררת והסופרת חנה גולדברג נפרדת מחברתה קורין אלאל, ומספרת על מעיין היצירה המשותף, על השיר "מעיין", ועל הקושי והנחמה שבתוכו
משדה הקרב של קלודן אל גני הילדים בארץ ישראל: סיפורו של שיר החנוכה "הבה נרימה"
השפעות זרות על התרבות העברית הן משהו שלא זר לנו. בכל זאת, אנחנו מסתובבים אי אלו אלפי שנים בכל רחבי העולם, אי אפשר להתעלם מזה. ובכל זאת, לפעמים הדרך שעוברות יצירות מוסיקליות היא ארוכה ומפתיעה מהרגיל. זהו סיפורו של שיר חנוכה שנולד בכלל בעולם אחר, ונכתב לאיש אחר, עד שהתגלגל לילדי ישראל
דרך לא דרך אלך איתך: כשהסיפור האישי של מיקי גבריאלוב הפך ללהיט ענק
מי כתב את אחת מהבלדות האהובות ביותר של מיקי גבריאלוב, ואיך זה קשור לסופה של התקופה הקשה בחייו? איך הופכים טקסט של חנוך לוין ללהיט? ומה הטריק המוזיקלי שלו לכתיבת שירי מחאה שהם גם שירי רוק מעולים? מיקי גבריאלוב חוגג יומולדת 75 באלבום חדש ומספר לנו כמה מהסודות מאחורי השירים הכי יפים שכתב ושר
אגדת אריס סאן – מסע בעקבות מייסד המוסיקה היוונית בישראל
איך הפך צעיר אלמוני מיוון לגיבור תרבות ישראלי? למה דווקא הוא סלל את הגשר אל המוסיקה המזרחית? מתי וכיצד הצטלבה דרכו עם המאפיה האיטלקית בניו יורק? ומדוע רבים משוכנעים שהוא עדיין חי? האזינו לשיחה סוחפת עם השדרן ואיש התקשורת שמעון פרנס, על סיפור חייו הפתלתל והאגדי של אליל המוסיקה היוונית, אריס סאן
כנסיית השכל: איך עושים רוק אחרי השבעה באוקטובר
הם התחילו כחברים שפורצים למתנ"ס של שדרות כדי להתאמן על הנגינה שלהם והפכו ללהקה מרכזית ברוק הישראלי כבר שלושה עשורים. "כנסיית השכל" מדברים על שירים ששינו את המשמעות שלהם בעקבות המלחמה, ואיך ההופעות שלהם הפכו למשהו אחר לגמרי
לחבק את הצער, ולצחוק: שלמה ארצי פותח את הלב
מי שהגיע לאירוע "מילים ראשונות" בספרייה הלאומית זכה לראות אירוע נדיר: הצצה קליידוסקופית ומרגשת לחייו של האיש שאחראי, במידה רבה, לפס הקול של כולנו בחמישים השנים האחרונות. שלמה ארצי הגיע כדי לדבר עם רוני קובן על תחילת דרכו והמילים הראשונות שכתב, אבל מצאנו את עצמנו בוכים וצוחקים בזמן שהוא דיבר על הבמה על מוות, אהבה ותהילה, על ההשראה המפתיעה (מאוד) מילדותו וגם על חוויות מפוקפקות בהוליווד, על ארוחת ערב עם טרנטינו, ועל מי שלימדה אותו שהכי חשוב להקשיב לבטן שלו
בלב עזה: חיילים שרים תפילה לשחרור החטופים
התפילה למען "אַחֵינוּ הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה" מלווה מהמאה התשיעית את העם שפודה את שבוייו. היא הושרה בין היתר במלחמת העולם הראשונה, בפסטיבל הזמר החסידי מפי ריקי גל, ולאחרונה בכינוס ספונטני של חיילים בבית חשוך בעזה לאחר שאיבדו את מפקדיהם המוערכים
יורים ושרים חלק ב' – יואב קוטנר על שירי מלחמות יום כיפור, לבנון וחרבות ברזל
איך השתנתה המוסיקה הישראלית אחרי מחדל מלחמת יום כיפור? מדוע ממלחמת לבנון נשארו בעיקר שירי מחאה? ואילו שירים נזכור מהמלחמה שפרצה בעקבות השבת השחורה של אוקטובר 23'?
מי הדליק נר לי דקיק?
גלגולו של שיר החנוכה האהוב, שזכה ללא פחות משלושה לחנים, וגם גרסה מורבידית של חטיבת הצנחנים
