ליל הסדר

ליל הסדר היא סעודת החג היהודית של חג הפסח, שמתקיימת בלילה הראשון של החג בט"ו בניסן. אחת הסיבות לחשיבות הלילה במסורת היהודית ולעריכתו היא הרצון לספר ולהעביר מדור לדור את סיפור יציאת מצרים, כפי שנאמר – "והגדת לבנך".

את ליל הסדר נהוג לחגוג לרוב עם קרובי משפחה ולהזמין אליו אורחים רבים. ישנם מגוון מנהגים בולטים אשר מאפיינים אותו: קריאת ההגדה של פסח, קערת ליל הסדר, שתיית ארבע כוסות יין, ועוד.

מנהגים, מצוות ומה הם מסמלים

ליל הסדר גדוש במנהגים ומצוות, שכולם מסמלים את דרכם של בני ישראל ביציאת מצרים. קריאת ההגדה נעשית על מנת להעביר את סיפור יציאת מצרים מדור לדור. המרור נאכל בגלל שהמצרים מיררו את חייהם של בני ישראל העבדים. החרוסת מסמלת את עבדות בני ישראל במצרים בגלל דמיונה לטיט שהשתמשו בו בני ישראל כשהיו עבדים. וכמובן מנהג אכילת המצה – כיוון שבעת יציאת מצרים בני ישראל לא הספיקו להתפיח את הבצק ולהכין לחם, הם אכלו מצות.

מהלך ליל הסדר

לפני תחילת הסדר מכינים את קערת ליל הסדר עם זרוע, ביצה, מרור, כרפס, חרוסת וחזרת. בנוסף שמים שלוש מצות אחת על השנייה.

את מהלך הסדר עצמו ניתן לזכור לפי המילים הבאות – קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברח הלל נרצה. קדש – מקדשים על כוס היין הראשונה. רחץ – נוטלים ידיים. כרפס – טובלים ירק במי מלח או חומץ. יחץ – חוצים את המצה האמצעית ושומרים את החלק הגדול לאפיקומן. מגיד – קוראים בהגדה. רחצה – ברכה על נטילת ידיים. מוציא – מברכים המוציא לחם מן הארץ. מצה – מברכים על אכילת מצה. מרור – טובלים מרור במעט חרוסת ואוכלים. כורך – לוקחים מרור טבול במעט חרוסת ושמים במצה. שולחן עורך – הסעודה. צפון – אוכלים את האפיקומן, בסיום הסעודה. ברך – מברכים ברכת המזון. הלל – מקריאים פרקי הלל מן ההגדה. נרצה – מזמרים שירים ופיוטים שונים.

בואו להציץ במסמך נדיר החושף את ההכנות לליל הסדר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. והכירו גם את "הגדת בנגזי": הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים.