לונדון היא עיר הבירה של אנגליה, אשר נחשבת למטרופולין. היא ממוקמת בדרום מזרח המדינה, יושבת על גדות נהר התמזה ומאז ומתמיד היוותה מוקד מרכזי לאורך ההיסטוריה. כיום המטרופולין לונדון מורכב מערים, עיירות, רובעים, שכונות ופרברים.
לונדון העכשווית
לונדון נחשבת לבירת התרבות העולמית ומהווה מרכז תיירותי אטרקטיבי. הגרעין שמהווה את ליבת העיר נקרא הסיטי ומסביבו רובעים אוטונומיים ופרברים שמהווים חלק משטחה כמטרופולין.
בעיר ממוקמים מוסדות, מבנים ושטחים מוכרים רבים, היסטוריים וחדשים יותר, ששמם נודע ברחבי העולם, לדוגמה: ארמון בקינגהאם בו שוהה משפחת המלוכה, ארמון וסטמינסטר, רחוב דאונינג בו מתגורר ראש הממשלה, הביג בן, מצודת לונדון, מוזיאון השעווה מאדאם טוסו, כיכר פיקדילי ועוד.
כיאה לעיר שוקקת, קיימת בה תחבורה ציבורית פעילה ומסועפת, בראשה הרכבת התחתית המפורסמת של לונדון. גם שישה נמלי התעופה המצויים, בראשם ההית'רו, מעידים על היעד התיירותי החזק שהיא.
לונדון לאורך ההיסטוריה
הראשונים שהתיישבו בשטחה של לונדון, בשנת 43 לספירה, היו הרומאים. מספר שנים לאחר מכן נכבש שטחה על ידי שבטים ונחרב, אך העיר שבה לשגשג כעבור מספר שנים ולהוות מרכז עולמי חשוב.
לאחר נפילת האימפריה הרומית, אכלסו את המקום אנגלו סקסים שהגיעו אליה ממקומות שונים. באותן שנים הותקפה ונחרבה העיר על ידי הויקינגים, והיא הוקמה מחדש על ידי המלך האנגלי אלפרד הגדול בשנת 886.
במאות שלאחר מכן, לונדון הפכה לעיר הגדולה והחשובה באנגליה. המלך וויליאם הראשון, שהוכתר ב-1066, הוא זה שהחל לקדם את בניית הטירות ששימשו לביצור העיר, והארמונות. מוסדות המדינה ששוהים כיום בעיירה וסטמינסטר החלו להיבנות החל מהמאה ה-12.
בעת מלכות בית טיודור, במאה ה-14, חל תהליך רפורמציה של התנתקות הכנסייה האנגלית מרומא והאפיפיור ומעבר מהנצרות הקתולית לפרוטסטנטית. שטחים רבים של מנזרים ומוסדות דתיים ואנשי דת התפנו לרווחת בנייה ושטחים לתושבים. באותה תקופה נוסדה הבורסה למסחר של העיר, ששמה ניתן לה בצו מלכותי של המלכה אליזבת הראשונה – הבורסה המלכותית.
במאה ה-16 פעל בעיר המחזאי האנגלי הידוע
ויליאם שייקספיר יחד עם עמיתיו. הם זכו לתמיכת המלוכה שסייעה להם בהגשמת שאיפתם להקים
תיאטראות בעיר. לצד הפיתוח, העיר סבלה מצפיפות רבה שהובילה למגפות שונות שהביאו למותם של רבבות מתושבי העיר. השרפה הגדולה של לונדון ב-1666 פגעה במרבית שטח הסיטי בעיר, ובתקופתה נסתיימה אחת מהמגיפות שפקדו את העיר.
ארמון בקינגהאם נרכש ב-1762 על ידי המלך ג'ורג' השלישי. בשנים הבאות הגיעה פריחה תרבותית ואינטלקטואלית. בתי קפה הוקמו והפכו למקום מפגש ודיון, וצמחה גם ה
עיתונות הכתובה שהזרימה מידע מהעולם ללב העיר.
במאה ה-19 סבלה העיר ממגיפות כולרה שגרמו למותם של קורבנות רבים. ב
מלחמת העולם הראשונה ספגה העיר הפצצות מהגרמנים, וב
מלחמת העולם השנייה היא סומנה כמטרה על ידי הגרמנים ששאפו לכבוש אותה. מאמצע המאה ה-20 התקבצו בעיר מהגרים מתפוצות שונות מהמזרח. הם, יחד עם תושבי העיר המקוריים, ועם מהגרים ממדינות ומוצאים שונים, מהווים נתח משמעותי מהאוכלוסייה בעיר, שמעניקים לעיר צביון מיוחד וקוסמופוליטי.
קראו על היהודי הראשון שהפך כנגד כל הסיכויים לראש העיר של לונדון, על האשליות שאין לחנוך לוין ועוד:
