המהפכה קרתה כמעט בין לילה. מסוף מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים הפכו הלהקות הצבאיות לגיבורות התרבות של ישראל הצעירה. צה"ל – ובראש ובראשונה אלופי הפיקודים – לא התכוונו לוותר על ההזדמנות האדירה שנפלה לידיהם לעצב את דעת הקהל
טור נדיר שכתב אריק איינשטיין זמן קצר לפני שחרורו מלהקת הנח"ל חושף עוד פן באישיותו
מנגינת ״כל נדרי״ נעדרת באופן מפתיע מן השירים העבריים כמעט לגמרי, אבל המילים חלחלו למספר שירים. המוזיקולוגית ענת רובינשטיין הופכת בסוגייה לקראת יום הכיפורים
"והיא שעמדה לחברינו ולנו: שאין נוטשים פצוע בשדה; שכולם שווים בפני הסבל והשמחה; שמחלקה היא יותר מיחידה קרבית – היא קשר הרעים; שהיא אהבת דוד ויהונתן, שהיא חשובה לא פחות מן הנשק, התחמושת ותוכנית המלחמה"
נעמי שמר לא הייתה חברה ב"חברה להגנת הטבע" ואת השיר שמחזיר אותנו לילדות ולימי התום, היא לא כתבה על פרחים מוגנים
הציעו לאמץ אותו בתור ההמנון הרשמי של מדינת ישראל, הכתירו אותו בתואר "שיר היובל" וטענו שהלחן שלו נלקח משיר עם באסקי. "ירושלים של זהב" הסיפור המלא.