שלום ביירות. שלום ולא להתראות

חדש על המדף, והפעם: במסגרת שירותו בצבא הקנדי הוצב אביה של טניה לשנה כקצין או"ם בגבול בין ישראל ללבנון. בסוף אוגוסט 1982 הגיע עם משפחתו לשהות בישראל ובלבנון. טניה, שהיתה בת 12 כשהגיעו למזרח התיכון, מספרת בזיכרונותיה (המבוססים על יומן שכתבה בחודשים שחייתה בישראל ובלבנון) על חוויותיה מאותה תקופה, ומביאה מבט יוצא דופן על התקופה של מלחמת שלום הגליל ואחריה, מלחמת האזרחים בלבנון, והסכסוכים במזרח התיכון באופן כללי

1

רון לשם: יצירה עם קול מיוחד זו יצירה שהרבה אנשים לא רצו אותה

עבור רון לשם סירוב אינו תופעה יוצאת דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים – ובעיניו זה בכלל לא שלילי. מי שהחל כעיתונאי והגיע עד לטלוויזיה נזכר בכל הפעמים ששמע "לא" בדרך להצלחה המטאורית של "אם יש גן עדן". וזה עוד כלום לעומת שנות המאבק על "אופוריה" או העשור שלקח להפיק את "שעת נעילה"

גלויות ממלחמת לבנון הראשונה: החייל יובל בנאי מרגיע את אבא יוסי

שלוש גלויות ששלח החייל הצעיר יובל בנאי לאביו, מספרות סיפור של מלחמה שלמה: פחד, בלבול וזעם. מלחמת לבנון הראשונה שעוד תצוץ ביצירתו של מייסד להקת משינה, מתגלה כאן בזעיר אנפין בכתב ידו: "אנחנו קצת מפחדים, אבל משתדלים שלא"

אלבומי התצלומים של ז'ק רום

ביוני 1955 נשלח העיתונאי הבלגי ז'ק רום (Jacques Rom, 1920-2009) למשימת סיקור הסכסוך היהודי-ערבי במזרח התיכון. מצויד במצלמת רוליפלקס, עבר רום ברחבי מדינת ישראל, ירדן, לבנון ומצרים במסע שארך עשרה ימים

אסתר שטרייט-וורצל בשטח האויב

"כדי להירגע כתבתי צוואה, שבה נפרדתי מבני משפחתי וביקשתי מהם, בייחוד מהילדים, שיאהבו זה את זה ויישארו מאוחדים ומובן שיהיו בנים טובים לאביהם, שגם בפניו התנצלתי על שאני נוהגת בקלות דעת ומסכנת את חיי בנוסעי ללבנון"