בזיכרון הקולקטיבי המרות דת בכפייה נראות כדבר מה עתיק משלהי ימי הביניים. אבל סיפורם של אנוסי משהד מצפון איראן התרחש לפני פחות 120 שנה, וחלק מהם אף עלו לארץ. על זהות סודית במבחן וקהילה ששרדה גם כנגד כל הסיכויים
להוציא ממסגר יושבי חושך: ההפתעות שטמונות בתוך כריכות של ספרים
מנהגם של כורכי ספרים להשתמש בדפים בלים כחומרי כריכה, תרם בעקיפין להישרדותם של חיבורים נדירים. שריד שכזה – כתב יד מהמאה ה-16, נשמר בתוך כריכת ספר והגיע לאחרונה לספרייה
הבדיקה קבעה: כתב היד של אבן סינא עתיק
כתב יד המיוחס לאבן סינא, רופא ופילוסוף פרסי ידוע בן המאה ה-11, המצוי בספרייה הלאומית, יצר מחלוקת בין חוקרים לגבי תיארוכו. האם הוא בן זמנו של הכותב ולכן חשוב ומהימן או שהועתק כמה מאות שנים לאחר מותו? הייתה רק דרך אחת לתת מענה לשאלה זו
האספן המסתורי שייסד את אוסף כתבי יד אסלאמיים בספרייה הלאומית
האספן יוחנן בן דוד הוריש את אוסף האמנות שלו למוזיאון ישראל ותרם לספרייה הלאומית כתבי יד שהיוו את ראשית אוסף כתבי היד בספרייה. למרות מעמדו בעולם האמנות והאספנות, הוא לא מוכר בציבור הרחב. בחינה של חייו של יוחנן בן דוד מגלה דמות חידתית, שבה רב הנסתר על הגלוי.
"ישראל היא בית קברות לשפות יהודיות": ריאיון עם ד"ר תמר עילם גינדין
תרבותם של יוצאי איראן בישראל משוקעת בין היתר בשפה כמעט אבודה: פרסית-יהודית. ד"ר תמר עילם-גינדין, בלשנית וחוקרת איראן, מגלה שלא מדובר בשפה אחת. לפרסית היהודית פנים רבות, כמו שטיח שנארג במשך אלפי שנות היסטוריה יהודית בפרס, עד שלעיתים ניבים שונים שלה נמצאו אפילו באותה עיר. בריאיון לספרייה הלאומית חושפת ד"ר עילם-גינדין גם את שפת הסתרים היהודית ומה קרה לפרסית היהודית בישראל?
הספר היהודי שגילה את צפונות השמיים
בשנת 1600 נפגשו בטירה בשם "ונציה החדשה" שלושה חכמים מעולמות שונים לחלוטין. מפגש זה ארך שלושה שבועות והוליד לנו ספר אסטרונומיה עברי, וגם שיעור על הכוח המחבר של האהבה למדעים ולגילוי צפונות השמיים.
ה"הרקולס" של התלמוד: על דמותו של ריש לקיש
נהוג לומר על יהודים שהם טובים בעיקר בפלפול ובלמדנות, אבל כבר בתלמוד מסופר על חכם גדול אחד שהיה ידוע גם בכוח שריריו
כתב יד עברי נדיר חושף: כך תפרצו מצור
אילי ניגוח, מרגמות ימי-ביניימיות וסוסים נושאי אש: הצצה לכתב-יד יחיד במינו
הקרב על לוח השנה היהודי
למרות שהיסטוריונים ושאר מביני דבר ממשיכים להתווכח מתי בדיוק אומץ ופותח לוח השנה העברי הראשון, נוכל לקבוע בוודאות שאי שם בעולם העתיק אימצו היהודים את הירח כבסיס ללוח השנה שלהם. במהלך הדורות ביקשו קבוצות ויחידים בעולם היהודי לשפר, לשנות או לדחות לחלוטין את לוח השנה שהתפתח
כך נתפס הזייפן מתימן
הרמזים שחשפו את האמת: כתב היד הנדיר משנת 1399 הוא בכלל מהמאה ה-17
