אף אחד לא האמין שדבר כזה יכול לקרות, וגם היום קשה להאמין שזה היה כל כך קל. בשנת 1957 נכנס אדם עם רימון בכיסו לבניין הכנסת במרכז העיר ירושלים, ופשוט השליך אותו אל אולם המליאה. ראש הממשלה דוד בן גוריון ועוד שלושה שרים נפצעו. כעת הקלטה שנמצאה בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית חושפת איך נשמע רגע הפיצוץ


מרשה פרידמן: האישה הראשונה שדרשה למגר את האלימות כלפי נשים
פרוטוקול הדיון הראשון אי פעם על אלימות כלפי נשים חושף עד כמה נבחרי הציבור היו אדישים, מנותקים ואף ציניים כלפי האלימות של גברים כלפי נשותיהן

"אנֹכי אַרנין את המילה הבלתי פיוטית פוליטיקה"
רוויזיוניסט משיחי, קומוניסט ערבי, מפא"יניק וליכודניק נפגשים במעלית. זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אך אלה גיבורי הרשימה הבאה. המשותף לכולם: הם היו אולי חברי כנסת בינוניים, אבל סופרים ומשוררים גדולים.

צללנו למסע בעקבות גלויות "שנה טובה" ומצאנו את הסיפור הישראלי
היו ימים שבהם איגרות הברכה לשנה החדשה היו דבר הדואר הנפוץ ביותר. הכרטיסים הקטנים ביטאו את אווירת השנה החדשה בכל בית יהודי בתפוצות ובישראל

כשהצנזורה מחליטה, גם משורר הפלמ"ח לא חסין
ספרו הראשון של חיים גורי הכתיר אותו בתור משורר הפלמ"ח, זה לא מנע מהצנזורה הצבאית בגיבויו של בן-גוריון להחרים את ספרו

מ"יום הרצל" ל"יום המדינה": כך נולד "יום העצמאות"
כיום העניין נראה פשוט להפליא. ב-ה' באייר תש"ח הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, ומאז תאריך זה זכה להיות יום העצמאות הרשמי של מדינת ישראל. בישראל כמו בישראל, הדברים התנהלו קצת אחרת, ועד שיום העצמאות התקבע בתאריך המוכר לנו הוא עבר כמה וכמה גלגולים.

הילד שניצל מהתופת לומד עברית בפעם הראשונה
שירים של ביאליק בעברית קלה, "הילדה והזאב" – גרסה מעובדת של כיפה אדומה, וספר עם אותיות ומספרים שאפשר לתלוש ולהרכיב מהם צירופים – כל אלו ועוד נמצאים בעותקים נדירים של ספרי לימוד לילדים ממחנות העקורים, שהתגלו לאחרונה במכירה פומבית ונרכשו עבור אוסף הספרייה הלאומית.