ירושלים של זהב הוא שיר שכתבה והלחינה
נעמי שמר ב-1967 ושהפך לנכס צאן ברזל עבור כל ישראלי ויהודי. השיר נכתב לקראת פסטיבל הזמר והפזמון שהתקיים במוצאי
יום העצמאות של שנת 1967 בבנייני האומה ב
ירושלים, לאחר שגיל אלדמע, מנהל הפסטיבל, פנה לשמר עם בקשתו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים – לכתוב שיר המוקדש לעיר ירושלים.
לביצוע השיר, שהושמע באחת ההפסקות בפסטיבל ולא היה חלק מהתחרות, נבחרה שולי נתן במיוחד על ידי נעמי שמר, שאהבה את קולה הגבוה והתעקשה כי היא תשיר את השיר למרות אלמוניותה עד אז. עוד בערב הפסטיבל זכה השיר להצלחה עצומה וכבש את הקהל. מאז השיר נודע בעולם, כבש מצעדים (למשל, מצעד שירי היובל בקול ישראל ב-1998, בו נבחר במקום הראשון על ידי הקהל), זכה לגרסאות כיסוי רבות, ושמר הוכתרה על ידי דעת הקהל בעקבות כתיבתו לכותבת השירים הלאומית.
שם השיר ומילותיו
שם השיר מבוסס על תכשיט מזהב עליו חקוקה העיר ירושלים. הוא בנוי משלושה בתים. הבית הראשון שפותח במילים "אויר הרים צלול כיין", הבית השני עם "איכה יבשו בורות המים" (שנוסף זמן קצר לאחר כתיבת השיר כדי להתייחס לעיר העתיקה), והבית השלישי שפותח בשורה "אך בבואי היום לשיר לך".
משפטים רבים מתוך השיר המזוהים עימו נכתבו בהשראות שונות. המשפט "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה", אשר מתאר את מצבה של ירושלים בעת כתיבת השיר, כשמקומות קדושים ליהודים כמו
הכותל המערבי ו
הר הבית לא היו נגישים אליהם, נכתב בהשפעת הפסוק ממגילת איכה "איכה ישבה בדד העיר". משפר מוכר נוסף - "הלא לכל שירייך אני כינור", נכתב בהשפעת שורה מהשיר "ציון הלא תשאלי" של
רבי יהודה הלוי.
השפעות חברתיות ומדיניות
כחודש לאחר שהשיר התפרסם בפסטיבל פרצה
מלחמת ששת הימים, שבה שוחררה העיר העתיקה, ושמר עדכנה את השיר עם בית חדש המספר: "חזרנו אל בורות המים" .
הצלחתו של השיר העלתה למודעות בקרב הציבור הישראלי והיהודי את חשיבותה של ירושלים והעיר העתיקה, ויש המפליגים וטוענים כי לדעת הקהל הייתה השפעה כלשהי על השיקולים של
צה"ל לבצע פעולות לשחרור העיר העתיקה ואיחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים.
השיר נחשב בעיני רבים כסוג של המנון לעם היהודי. וכשנה לאחר כתיבתו אף הוגשה הצעת חוק על ידי חבר הכנסת אורי אבנרי להפכו להמנון הלאומי.
פרשת ה"גניבה" שיצאה מפרופורציה
בשנת 2005, כשנה לאחר פטירתה של נעמי שמר, פורסם כי התוודתה סמוך למותה, במכתב שכתבה לגיל אלדמע, כי בהלחנת הפתיח לשיר ירושלים של זהב הושפעה משיר עם באסקי. היא תיארה כי סחבה עימה רגשות כבדים משך שנים רבות, אך עם זאת ערכה בירורים וגילתה שעל פי החוק הבינלאומי אין כאן גניבת לחן, מאחר והייתה לשיר הבאסקי השפעה מזערית - שלושה תווים רצופים, כאשר גניבת לחן נחשבת רק במקרה של שמונה תווים רצופים ומעלה.
חוקרים בתחום השירה והזמר צידדו בשמר שמדובר בגניבה מינורית, ואף טענו ששמר רק העלתה על נס את השיר הבאסקי, שלא היה מוכר וידוע כלל.
מה חשבו חיילי צה"ל על שירה של נעמי שמר? מה ביקשו ממנה הילדים? ומי רצה להשתמש בשיר כהשראה לחידה חשבונית? קראו בבלוג הספרנים:
