על רימונים ואנשים בארץ ישראל המנדטורית
"זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות"
מה היה סוד החיבור בין המשורר יעקב אורלנד למלחין מרדכי זעירא שהצמיח עשרות שירים משותפים? בראש ובראשונה ההבנה העמוקה של זעירא את משמעות שיריו של אורלנד, היכולת המופלאה שלו, לממש את המשמעויות שגלומות בהם ולהעניק להם פרשנות, ולעיתים לספר באמצעות המנגינה, את מה שחבוי במלים
"הַכֹּל קִיֶב. שׁוּב קִיֶב. כְּאִלּוּ כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי – מִשָּׁם יֵשׁ לִי. מִמֶּנָּה בַּנּוֹף. מִכְּתִיבַת-הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ"
עשרים שנה לפטירתו של המשורר יעקב אורלנד: היה ניגוד בלתי נתפס בין הרוגע והשלווה שאפיינו את העיירה המוריקה, והשתדלותם הרבה של מארחיו מטטייב לכבדו ולהנעים את שהותו, לבין נופי האלם השרופים מפחד שנותרו חקוקים בזיכרונו והוסיפו להטריד את שלוותו
כוחו של ניגון
"אִם הֻפַּלְנוּ לֹא נִבְהַלְנוּ, עַל כָּל 'פַּטְרִיָה' וּ'סְטְרוּמָה', שׁוּב נָקוּמָה": השיר של יעקב אורלנד שנכתב לאחר אסון אניית המעפילים סטרומה, ביקש לחולל שינוי בליבותיהם של השומעים, להפיח תקווה מחודשת ולחזק את האמונה הפנימית
"בֵּין כּוֹסִית רִאשׁוֹנָה לִשְׁלִישִׁית"
מאלת האלכוהול השומרית ועד למשוררי 'כסית' השתויים. טעימות של יין ושירה.
