יונה וולך היא משוררת ישראלית שחיה ופעלה ב
תל אביב, החל משנות ה-60 עד פטירתה ב-1985, ושנחשבה לנועזת וייחודית לתקופתה. וולך נולדה ב-1944 בכפר אונו, התבלטה כנערה שוברת מוסכמות ומרדנית, ואף סולקה מהתיכון בו למדה. עם זאת, עולמה סבב סביב כתיבת שירים ויצירה. בהיותה בת 20 פורסמו שיריה לראשונה בכתב העת "עכשיו" בעריכתו של גבריאל מוקד, ומאז פורסמו יצירותיה עוד עשרות פעמים בכתבי עת רבים. וולך אף הייתה ממייסדי כתב העת פשיטא, שנועד להנגיש את השירה לקהל הרחב. שנות ה-20 וה-30 לחייה חלו בשנות השישים הליברליות, ו-וולך בלטה בגישתה המתירנית והנועזת לגבי מין וסמים, שהתבטאה בחייה ובשיריה. כדי להעשיר את עולמה כאמנית בחרה וולך בגיל 21 להתאשפז מרצון בבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה, על מנת לקבל טיפול בסם הפסיכדלי LSD, שהיה אז בשימוש רפואי, ושכתבה יצירות מסוימות בהשפעתו.
וולך נפטרה ב-1985, לאחר 4 שנים של מאבק במחלת הסרטן. בן זוגה המוזיקאי יובל ריבלין סעד אותה עד מותה ומונה כאחראי לעזבונה.
נושאי שירתה
וולך, שכאמור חיה ופעלה בתל אביב, השתייכה לבוהמה ולמיליה הספרותי הנועז, לצד יוצרים כמו מנחם פרי, מאיר ויזלטיר ואחרים. היא התבלטה לעומת המשוררים הקונבנציונליים, בגלל שיצרה
שירה עברית מודרנית נועזת, פורצת גבולות ואנטי ממסדית, כשחוויותיה ואישיותה השתקפו בשיריה. נושאי שירתה המזוהים עימה הם מצבי התודעה האנושית, שפיות וטירוף, לצד עיסוק במין, חוויות אינטימיות נועזות, ושאלות זהות מינית. חדשנותה של וולך הביאה לשירה העברית קהל שעד אז לא התעניין בתחום, וסייעה לעצב את הדורות הבאים של חלק מהמשוררים. בשנת 1982 התפרסם בכתב עת ספרותי שיר שלה שעורר סערה ציבורית בגלל שאוזכרו בו תפילין בהקשר מיני. הסערה הגיעה עד ל
כנסת ולממשלה.
יצירות שלה ובהשפעתה
"דברים" הוא ספר שיריה הראשון של יונה וולך, שיצא ב-1966. אחריו יצאו ספריה: " שני גנים", "שירה", "אור פרא" וגם "צורות" ו"מופע" שיצאו בשנת מותה. ספרים נוספים שיצאו לאחר מותה כוללים אוספים מיצירתה: "רציתי יותר", "שירים אחרונים", "זאת היונה", והספר "אנדרטה של צרעת" שבו אוסף מחזות שכתבה בשנים הראשונות ליצירתה.
שירתה הייחודית של וולך משפיעה על היצירה המקומית בישראל גם שנים לאחר פעילותה. שירים רבים שכתבה בוצעו על ידי מיטב האמנים כמו
גידי גוב ("אני שוב מתאהב"), ערן צור ("תותים" ושירים נוספים), להקת בלגאן ("שלח לי שקט"),
ברי סחרוף ("שם יש"),
נורית גלרון ("זה הגשם"), דורית ראובני ואברהם טל ("אדם צובר זכרונות"), ועוד רבים. בסוף שנות ה-70 העלו המוזיקאים אילן וירצברג ושמעון גלבץ את המופע "בציר טוב" המבוסס על שיריה, משם התפרסמו שני שיריה "שיר קדמשנתי" (סקס אחר) ו"לא יכולתי לעשות עם זה כלום". בשנות התשעים השיק ערן צור מופע שהפך לאלבום "אתה חברה שלי", בו ביצע עם אמנים נוספים מיטב משיריה. זכור משם "שיר קדמשנתי" בביצוע דנה אינטרנשיונל שעורר הדים.
ב-2012 נחנך בקרית אונו, עיר לידתה וילדותה, גן פסלים על שמה לזכרה, ובו ציטוטים משיריה. ב-2014 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "יונה" המבוסס על סיפור חייה, בבימוי ניר ברגמן, ובכיכובה של נעמי לבוב בתפקיד וולך.
קראו איזה שיר גרם לקרע בין זלדה ליונה וולך, ומה הסיפור מאחורי השיר: "לא יכולתי לעשות עם זה כלום"
