כבר למעלה מ-20 שנים שגיורא פישר מתעל את הכאב והגעגועים לבנו מֵרום, שנפל ב"חומת מגן", לכתיבת שירה. מה שהתחיל כפרץ כתיבה מבולבל הפך לחמישה ספרי שירה, כשמכתבי הגעגוע הקצרים שלו לבנו מוקראים בטקסי זיכרון ברחבי הארץ ונוכסו כבר כחלק משירת השכול. איך הפך הרפתן והמורה לתנ"ך ממושב אביגדור לאיש שמילותיו צורבות בלב כולנו, למה הוא מרגיש רגשות אשם על הצלחתו והאם אפשר להיות שמח, גם אחרי זה? ריאיון עם קורטוב אופטימיות
יצא לאור: אור בלומוביץ, החייל שלא הפסיק לקרוא, גם בנמר"ה
כשנולד לא ידעו הוריו של סמ"ר אור בלומוביץ שהבחירה לקרוא לו על שם דמות אהובה מספר, תסלול עבורו את הדרך לחיים רצופי אינסוף שעות קריאה ומאות ספרים, חיים מלאי ידע, סקרנות ונתינה. הספרים עיצבו את חייו עד מותו באסון הנמר"ה ביוני 2024, וכעת הם מורשתו
לו יכולתי לראות את אבי: הבית הנוסף שביקש היתום מנעמי שמר
מכתב צנוע שנשלח לנעמי שמר מילד קטן שאביו נפל במלחמה, והתשובה המרגשת של שמר, גילו לנו סיפור אנושי נוגע ללב, סיפור שנדמה שהיה יכול להיכתב גם היום, סיפור של אבל ושל תקווה
לא חשבנו שזה יכול לקרות לנו פעמיים
עולמה של משפחה אחת מאושרת מבית אלפא, משפחת ויינטרוב, התהפך תוך מספר שנים שבהן פקדו אותה שורה של אסונות איומים, ביניהם נפילת שניים מהאחים, שלמה ועמוס, במלחמות ההתשה ויום הכיפורים. בבית אלפא הם נודעו, מאחורי גבם, כ"משפחת איוב" – המשפחה בקיבוץ "שהכל קורה להם". אבל למרות העצב והשכול, בני המשפחה שנשארו בחרו בחיים, שוב ושוב
"וכל מה שהיה אולי יהיה לעד"
לרגל מסירת כתב היד של "החיטה צומחת שוב" לספרייה הלאומית, חזר אוהד סופר, ארכיונאי מחלקת המוזיקה ובן קיבוץ בית השיטה, אל תולדות השיר המרגש ונסיבות כתיבתו. בדרך, איתר פריטים חשובים נוספים המובאים כאן לראשונה
האוצר שנמסר לספרייה: ספר המשניות שהותיר חייל המילואים שנהרג בעזה
בהערות קצרות ואיורים, בשפה מודרנית (שרבנים זיהו בה עומק וכישרון), איל מאיר ברקוביץ' נהג להסביר משניות מסובכות. ב־7.12.2023 איל נפל במבצע לחילוץ גופות של חטופים בעזה, ומשפחתו החליטה למסור לספרייה הלאומית ספר משניות עם הערותיו
אל ראש מדינת ישראל הדואב את מותם של טובי בניה: אוסף ספרי הזיכרון הפרטי של דוד בן-גוריון
״הרינו ממציאים את הספרים לזכר הבנים שנפלו ואשר קיבלנו בשבילך״: מאות ספרים וחוברות זיכרון לחללי מלחמה נשלחו באופן פרטי לדוד בן-גוריון. האוסף הנדיר משחזר את התהוות ההנצחה והזיכרון דרך הקדשות אישיות ומכתבים נלווים שכתבו ההורים השכולים לראש הממשלה הראשון
"למעננו היה הקרבן": ילדי בן שמן זוכרים את הרוגי השיירה שפרצה את המצור עבורם
ב-14 בדצמבר 1947 יצאה שיירה צבאית לכיוון כפר הנוער בן שמן הנצור. התוצאה הטרגית מונצחת בעלון פנימי שכתבו הילדים והילדות, חניכי הכפר, לזכרם של שלוש עשרה הצעירים שנהרגו כדי להגן עליהם.
"איך רון? האם הוא כבר אומר "אבא"?
רון דורון לא הכיר את אביו, שלמה דורון ז"ל, שנפל במבצע סיני, כשרון היה בן שנה בלבד. בעת פינוי דירת הוריו גילה מזוודה ובה מסמכים אישיים רבים של אביו: מכתבים ויומנים חושפים לוחם אמיץ שהיה גם איש משפחה מסור
הסיפור על ציפציף, הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח: 50 שנה אחרי שנכתב, מצאנו סיפור קצר של יהונתן גפן ששופך מעט אור על תעלומת זהותו של "הנסיך הקטן"
