יהדות פולין הייתה במשך מאות שנים הקהילה היהודית הגדולה ביותר, ובעלת החשיבות המרכזית ביותר בעולם היהודי. היא תרמה תרומה גדולה לחיי הרוח והיצירה היהודיים וכן להתפתחות התרבות והכלכלה של פולין. 1,000 שנות החיים היהודיים על אדמת פולין הגיעו לסופן עם חורבן יהדות פולין בשואה. בשנים 1945-1939 נספו כשלושה מיליון מיהודי פולין, שהיו כ־90 אחוז מהקהילה. רק כ־100 אלף מיהודי פולין שרדו.
לאורך השנים חוותה יהדות פולין שגשוג ואוטונומיה, לצד אנטישמיות, רדיפות ופוגרומים. ההתיישבות היהודית בפולין החלה ככל הנראה במאה ה־10 והתרחבה משמעותית לאורך המאות הבאות. יהודים רבים נמלטו ממרכז אירופה ומערבה בעקבות מסעי הצלב, רדיפות וגירושים ומצאו מקלט בפולין. שליטי פולין קיבלו אותם בברכה והעניקו להם הכרה חוקית וכתבי זכויות כדי שיתרמו לפיתוחה. בסוף המאה ה־15 חיו בפולין כ־30 אלף יהודים. במחצית המאה ה־17 חיו בה כ־500 אלף איש במאות יישובים. בעיצומה של תקופת השגשוג התרחש אחד הפרקים הטראגיים בתולדות הקהילה: עשרות אלפי יהודים נרצחו ב־1648 ב"פרעות ת"ח-ת"ט" (גזרות חמלניצקי).
במאה ה־18 חולקה פולין, והקהילה היהודית – שנאמדה בסוף המאה במיליון איש - חולקה בין האימפריה הרוסית, אוסטרו־הונגריה ופרוסיה. במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 גברה האנטישמיות, המצב הכלכלי הידרדר, ויהודים רבים התקרבו לרעיונות ההשכלה, הסוציאליזם והציונות. כשני מיליון מיהודי פולין (המחולקים אז בין שלוש מדינות) היגרו למרכז אירופה, למערבה ולאמריקה. ורשה הפכה לקהילה היהודית הגדולה באירופה.
ב־1939 חיו בפולין כ־3.3 מיליון יהודים והתקיימו כ־2,000 קהילות. בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין. היהודים רוכזו בכ־600 גטאות, הוטלו עליהם גזרות וגברים נלקחו לעבודות כפייה. מ־1941 החלה גרמניה ברצח שיטתי של היהודים בדרכים שונות. למימוש תוכנית ההשמדה הוקמו על אדמת פולין שישה מחנות השמדה, ונרצחו בהם מיליוני אנשים. מרבית היהודים שנותרו בפולין לאחר השואה עזבו לישראל ולארצות אחרות. בשנת 2020 חיו בפולין כ־4,000 יהודים.
